בהריון הראשון שלי, אני הייתי בטוחה ש מעקב ההריוןיהיה עם רופא פרטי, והלידה תהיה עם רופא פרטי וכמובן חדר ניתוח צמוד כיאה לפולניה חרדתית.
בעלי בהתחלה הלך איתי באותו הראש אבל כעבור זמן מה, התחיל לשנות את דעתו 180 מעלות ממני. מאחר ואני זאת שבהריון וזאת שהולכת לצעוק - משה מה עשית לי, בחדר לידה,היתה לי הזכות להחלטות הסופיות. בעלי פשוט ישב ולמד את החומר. כל פעם שהייתי באה בהצהרות על סיכונים, בדיקות למניהן ניתןח קיסרי וכו' הוא היה מביא טיעון הגיוני ומלומד שכנגד.
בסוף ילדתי בבית. ואת רוב מעקב ההריון עשיתי עם המילדת שלי, ללא שום רופא, ומינימום בדיקות.
אני מאמינה שאם ידע והגיון וויכוח טוב אפשר לפתור כל הבדל בגישה.
גם לעתיד.
|
תוכן התגובה:
|
