גם אני אמא לשניים, והתחושה כ"כ מוכרת...(זהירות, זה עובר יותר מדי מהר..)
ומנסה לעזור -
התינוק רגיל מרחם אמו לסביבה מאוד צפופה, כמעט לוחצת .
עם צאתו לאויר העולם הוא נתקל פתאום בתחושת ה"אין גבולות"(כלומר כשהוא מושיט ידיים ורגליים , דפנות הרחם אינם שם, הבטחון איננו מבחינתו). אצל תינוקות רבים זו חוויה קשה והם מתקשים מאוד להיות "סתם" שרועים על המיטה בשל כך.
פרט לרעיון המנשא (שמסכימה איתך שעלול לעייף) שנותן מענה משולם לפחד הזה,
אפשר גם לעשות "גבול מדומה" לתינוק. לוקחים מגבת גוף גדולה, מגלגלים צפוף עד קבלת גליל ארוך מאוד ויוצרים איתו מין "מסגרת" סביב גוף התינוק במיטה. כמובן לא מסגרת צמודה מדי, וגם לא קרובה לפנים. אבל בכ"ז מקנה לו תחושה שיש גבולות ומקלה עליו להרגיש בטחון שמזכיר את הרחם ולהרדם יותר בקלות.
עוד רעיון - שיש שחולקים עליו - לקחת חיתול בד גדול, להניח עליו את התינוק באלכסון (עם הרגליים לאחת הפינות) ולקפל אותו על תינוק, כך שבסוף התהליך רוב גופו של התינוק, לא כולל הראש כמובן, ארוזים כמו חבילה קטנה. כמובן לא לארוז חזק מדי, אלא במידה נעימה. אמנם נראה קצת מרושע (מגביל תנועות וכו') אבל מה לעשות ואצל חלק מהתינוקות זו נוסחת הקסם. מזכירה שוב שיש לוודא שהבד רחוק מפניו של התינוק ושאין שום סכנה.
מקווה שעזרתי במשהו.
|
תוכן התגובה:
|
