כמי שמתמחה בטיפול באלימות במשפחה (הן בנשים והן בגברים) ברצוני לומר לך שאני בהחלט מבין את הקושי בו את נמצאת. לצערי, נשים רבות נמצאות במצבך ומתמודדות עם אלימות מחד ועם הקושי לעזוב מאידך. לעזוב את הבית זה אינו דבר פשוט כלל וכלל. המציאות שמחכה לנשים שעוזבות את מעגל האלימות רחוקה מלהיות קלה. אך עם זאת - ישנה דרך החוצה ממעגל האלימות !!! אני מכיר באופן אישי עשרות נשים שהיו במצבך או אף במצבים מסוכנים יותר שהצליחו לצאת ממעגל האלימות ולבנות את חייהם באופן עצמאי ובטוח. השינוי הראשון שהן עשו הוא ההחלטה להגיע לטיפול ולהתמיד בו לאורך זמן וזאת ללא כל קשר לבעל. זו אולי ההחלטה הקשה והמשמעותית ביותר שהן קיבלו. ברגע הזה הן בעצם החליטו לצאת ממעגל החיים הקודם. אני ממליץ לך בחום לפנות למרכז לטיפול ומנית אלימות באזור מגורייך. הטיפול הוא דיסקרטי לחלוטין. הם לא יפנו לבעלך ו/או למשטרה (במידה ואין אלימות כלפי הילדים) או לכל גורם אחר. הם ילוו אותך גם אם תחליטי להשאר בבית. בתהליך הטיפולי תוכלי לבחון את האפשרויות שעומדות לפנייך. אולי תוכלי לפגוש נשים אחרות שעברו את התהליך וכך תתחזקי. אמא יקרה, יש לך ילדים ואת צריכה לדאוג להם. ולדאוג להם פירושו קודם כל לדאוג לעצמך. אם את תוותרי על עצמך ותמחקי את עצמך, לילדייך לא תשאר אמא. תהיה להם אמא שהיא כמו עלה נידף, נבולה ועצובה. כל עוד תחכי שבעלך יעזוב, שהרב יצליח לשכנע אותו (וכבודו במקומו מונח) - דבר לא ישתנה. היחידה שיכולה להוביל את השינוי זו את !!! את מוזמנת לפנות אלי בפורום אלימות במשפחה בכל שאלה שהיא.
בהצלחה, זיו סופר
|
תוכן התגובה:
|