מאחר ונמצא שאת נשאית הפרוטוקול הוא מתן אנטיביוטיקה דרך הווריד במהלך הלידה כדי למנוע מהתינוק להידבק בחיידק. נטילת אנטיביוטיקה בפרוש מפחיתה בצורה משמעותית את הסיכויים של התינוק שלך להידבק ולחלות . למרות שהאפשרות קיימת , הטיפול באנטיביוטיקה לפני שהלידה מתחילה לא באמת דרך מוכחת ביעילותה להיפטר מהחיידק. מכיוון שהחיידק חי בדרך כלל במעיים, הוא יכול לחזור גם אחרי מתן אנטיביוטיקה. קורה לא מעט שבבדיקה במועד מסויים תהיה תוצאה חיובית ובזמנים אחרים היא תהיה שלילית. משום כך חשוב לכל הנשים בהריון לבצע בדיקת נשאות בין שבוע 35 ל-37. החיידק הזה יכול לגרום לזיהומים בדרכי השתן וברחם . יש מחקרים שמראים קשר בין הימצאותו ללידת מת. התינוקות עלולים לפתח תסמינים הקשורים לחיידק בלידה ועד שעות ,ימים ואפילו חודשים(!) אחריה. בין הסימנים נמצא-בעיות נשימה, חוסר יציבות בתפקוד הלב ובעיות בוויסות לחץ הדם. ליקויים במערכת העיכול והשתן. הסיבוכים הנפוצים ביותר הם חדירה של החיידק לדם, דלקת ריאות ודלקת קרום המוח. תינוקות עם תסמינים מוקדמים מטופלים כמו האמהות, באנטיביוטיקה דרך הווריד. מסתכנת ואומרת שאם את בעניני רפואה משלימה שווה לברר עם נטורופת טוב או עם מטפל משובח בצמחים לגבי טיפול מוקדם(משלושה שבועות לפני הלידה ואילך).
הידבקות מאוחרת יכולה להיות תוצאה של הלידה, או שהתינוק נדבק כשבא במגע עם מישהו עם GBS. בערך אחד מכל 100 או 200 תינוקות שנולדים לאמהות עם GBS יחלה. עם זאת, יש כמה תסמינים שגורמים לו להיות בסיכון גבוה לעומת אחרים.כאשר הטיפול המוקדם,כלומר בזמן הלידה מוריד את הסטטיסטיקה בצורה משמעותית.(1ל-200 ללא כיסוי אנטיביוטי 1 ל-4000 עם כיסוי כזה) אין קשר להקדמת לידה ולהימצאות GBS .
|
תוכן התגובה:
|