לפני איזה שנתיים, בביקור בארץ, הלכתי לסדר גבות ולצבוע אותן - אני מבהירה אותן מעט (הן כהות יותר מהשיער שלי). הקיצר, צבעו לי לצבע מדהים, אז ביקשתי לקנות את הצבע, אמרתי שאני גרה בחו"ל ואני לא אצליח למצוא בדיוק כזה וכו'. מכרו לי והסבירו איך לעשות. סבבה. חזרתי לפה, ערבבתי לפי ההוראות, מרחתי, הורדתי אחרי כמה שניות - הכל לפי ההוראות. ומה יצא? צ'רלי צ'פלין. זוג גבות שחורות עבותות. חשכו גבותיי. נטלתי את הילד שהיה בן שנתיים בערך, רצתי לסלון שמול הבית שלי, שהבעלים שם נהיו די חברים שלנו, והתחננתי לאשה, הקוסמטיקאית - עכשיו, עכשיו את דוחפת אותי לתור ומורידה ממני את הצ'רלי הזה. אני ככה לא חוזרת הביתה לבעלי. הצילו. היא אמרה - אבל אם הרגע צבעת, זה לא יירד, צריך לחכות. בצחוק חרדתי ומבוהל אמרתי לה - לא הבנת אותי. את ח-י-י-ב-ת להוריד את זה ועכשיו. טוב, ניסתה ניסתה עם מורידי צבע ומחמצנים, עד שהעור סביב הגבות שלי בער באדום לוהט ושורף.בסוף נהיה צבע יותר נורמלי, חום נוטה לג'ינג' אבל ממש לא נורא. מאז לא חזרתי על הטעות לצבוע לבד.
ושיער - יש לי שיער ארוך. אחרי החתונה הלכתי לספר שעיצב לי את התסרוקת, ורציתי להסתפר. נמאס לי מהמדורג שהיה לי ורציתי גדל אורך אחד, ישר. יצויין מייד שהוא ספר מצויין ונחשב ומקסים, אבל לא לקחתי בחשבון שכדי לעשות באותו רגע אורך אחיד לגמרי ללא פשרות, צריך לקצר לכדי קארה. אז סופרתי קארה. ונראיתי כמו ילדה קטנה. אז גיסי, אח של בעלי, אמר - פולניות עושות שני דברים אחרי החתונה: מסתפרות קצר ומפסיקות למצוץ. מאז אין טעויות כאלה יותר. שיער ארוך ומתנפנף. דפלולי, איך השיער עכשיו? ואת יודעת מה, היתה שווה כל השטות שלך בשביל הדיון המצחיק בהסטוריה. נשיקות.
|
תוכן התגובה:
|