הבעיה היא הפרופורציה של היען. הגוף שלה ענק יחסית לצוואר ולראש הנצנצים בטירוף.
פתרונות איך לתרגם את הגוף שלנו ליען תקנית: קחי קשת, לפפי חוט ברזל יציב כך שיבלוט למעלה, כמו נחש קוברה על ראש קלאופטרה. זה הצוואר של בת היענה והראש שלה. לפפי סביב זה איזשהו בד לבד צהוב ממולא בקצת צמרגפן או יותר טוב (בהנחה שכמוני את לא בתיה עוזיאל) לפפי סביב זה מעט דאס/חימר סינתטי צבוע צהוב. להשיג בארטא נחלת בנימין בתל אביב או פנאי לי ודומיו. בקצה צרי ראש יען. יכול להיות שהתוצאה תהיה דקה מדי. אם תגלי שמבחינת פרופורציות צריך לעשות מעשה אז עוד רעיון: קחי גליל של סול צהוב, עשי חרכים לעניים ושאר איברים חיוניים, אם את מתעקת לנשום, מעל הקונסטרוקציה הגלילית צרפי ראש. כששוב, הגוף שלך באותו עיקרוןכמו קודם- מלא נוצות. הרגליים עם טייץ. אפשר וריאציה על אגם הברבורים, טייץ של באלט כזה.
הרעיון הוא ליצור תחושה ש***כל*** הגוף שלך, ***כולל הראש שלך*** זה הגוף של היען ולכן יש למלא הכל בנוצות ++++ורק את מה שמעל הראש שלך+++, דהיינו מה מה שצפונה מהקשת זה הצאוור שלה והראש שלה. פולקעס כמו שלהן דווקא יש לנו. היקף הראש והצוואר זו הבעיה...
|
תוכן התגובה:
|