|
10/3/2008 17:00
|
ניקי
|
מאת:
|
|
אלומה יקרה , כ"כ מבינה אותך
|
כותרת:
|
ומחבקת אותך, זה לא קל בכלל. גם אני פינטזתי על הנקה וכשהילדה הבכורה נולדה וזה לא הלך (אחרי גדוד של יועצות הנקה) עשיתי כל שביכולתי (כמה שאיבות סמליות ביום) ומה לעשות - הרוב היה בתמ"ל.
התחושה היתה שכולם כן ושרק אני לא. הרגשתי סוג של נכות וגם כאילו אני מעוללת משהו רע לבת שלי. היו ששאלו והיו שלא, ואני התפתלתי בכל פעם שעניתי וכמובן שזה גרר עוד שאלות..עברו להם כמה חודשים של רגשי אשם עד שהאסימון ירד ...-
אני צריכה להיות "סגורה" על עצמי ולשדר זאת לסביבה. ומאותו רגע החיים נעשו הרבה יותר קלים.
מרגע שהתחלתי לענות לשאלה: "לא, החלטתי שלא!" עם חיוך גדול וטון בוטח של סוף פסוק ואין פה עניין- זה בד"כ סתם פיות ואנשים פשוט ירדו מהנושא. וממש לא לתת להם לפתח מזה דיון.
היום ,עם נסיון של 2 ילדים, אחת שלא ינקה ושני שכן ינק, אני יכולה לאמר דבר אחד - אם זה אפשרי זה מצוין, ואם זה בלתי אפשרי (ולא חשוב מאיזו סיבה) ועוברים לתמ"ל - גם מצוין. שניהם גדלו והתפתחו בסדר גמור, שניהם קיבלו טונות של חום מגע ואהבה ולא חושבת לשניה שזו שלא ינקה נחסך ממנה משהו קריטי. מקווה שלא נשמע מוזר.
למרות שאני הכי בעד הנקה, ברגע שהמחיר שלה לא הגיוני לאמא, המעבר לתמ"ל הוא הדבר הכי נכון גם לה וגם לתינוק. נסי לשנן זאת לעצמך עד שתרגישי שאת שלמה עם עצמך ועם הפתרון וזהו. זה גם מה שתשדרי החוצה.
ועוד טיפ קטן - אולי ישמע לך טפשי - מכיוון שעם הגדולה כ"כ חששתי שחוסר ההנקה יפגע בבונדינג , השתדלתי שברוב הארוחות נהיה "בטן לבטן, עור לעור" (כלומר, בדומה להנקה, עם חולצה מופשלת וכו'). לא יודעת כמה זה השפיע על הבונדינג, אבל רגשית זה עזר לי מאוד להתמודד.
העיקר שתהיה לידה קלה וטובה ושמחה גדולה שמצטרפת למשפחה.
|
תוכן התגובה:
|
תגובות נוספות
|
