לעזור האחת לשנייה בעת הצורך. אם כי זה בהחלט מסתמך על חיי הקהילה וההכרות. אם יש לי הצורך, תמיד אבקש קודם מחברות ואם זה לא מסתדר, גם זה קורה, אלך למעגלים רחוקים יותר. זה קצת פחות נעים, אם כי מאד אנושי בעיניי להזדקק, להעזר, לבקש... נורא קשה לפעמים לתמרן בין העבודה, סידורים, לימודים לתאומי ילדים. אין בזה בושה, בעיניי. אני חושבת שבקשות העזרה מאפשרות לנו להתקרב יותר לעוד אנשים, להפתח, לערב. לא רק שלום- שלום קר בגן וזהו. זה חשוב גם לילדינו וגם לנו, להיות מעורים בקהילה שסביבנו.
|
תוכן התגובה:
|