פורום השבוע אינדקס אופנה יוגה גברים וצירים היום שאחרי הצילו צירים תזונה מאמרים חדשות ראשי

10/6/2008 22:08 הוטיקה מאת: גם אני הייתי כזאת. הוצאתי רשיון בגיל 24 והתחלתי לנהוג רק 8 שנים מאוחר יותר, כשהגדול כעס שרק אני לא לוקחת לג'ודו כמו כל האמהות כותרת: וזה נתן לי את הדחיפה. אני מכירה את הפחד המשתק ואת תחושת ה"או טו טו תאונה", ובניגוד למה שכתבו כאן אחרות, שמחה על כל יום שלא נהגתי כי הוא עלול היה להסתיים באסון. אני מאמינה שיש רגע של בשלות שצריך לבוא מבפנים, שאז יש כוח להתמודד עם המשימה הקשה (והיא באמת לא קלה). ביום שבני אמר לי את מה שאמר, התקשרתי למורה הוותיק שלי לנהיגה וביקשתי שיעזור לי לעלות בחזרה על הכביש. עשיתי את זה. למען הילדים ובעיקר למעני, כדי לא להיות תלויה באיש. היום יש לי רכב קטן ומקרטע, שני ילדים שמגיעים איתי לכל מקום, ותחושת עצמאות שלא תסולא בפז. מאחלת לך שתמצאי את הרגע ואת הכוח לבקש ולקבל עזרה, כדי לא להמשיך ולהיות מוגבלת כך גם בעתיד. בהצלחה הוטיקה נ.ב. שמעתי פעם על קורס מיוחד לסובלים מחרדת נהיגה, שהם רבים מכפי שניתן לשער. אולי שווה לבדוק? תוכן התגובה: תגובות נוספות 10/6/2008  09:12 אופס, ברח לי באמצע המשפט - ותיקה קבועה נבוכה.. 10/6/2008  09:17 יקירה - הדס אחרת 10/6/2008  10:44 14 שנים לא נהגתי - תיתי רופאת שיניים 10/6/2008  13:13 לתיתי - ותיקה נבוכה 10/6/2008  13:16 הדס אחרת - - ותיקה נבוכה 10/6/2008  13:27 שמונה שנים אחרי רישיון אמריקני ורק אז אזרתי אומץ לעשות טסט בארץ ולנהוג - maia 10/6/2008  14:18 ותיקה נבוכה ויקרה - ט 10/6/2008  16:51 לותיקה הנבוכה - תיתי רופאת שיניים 11/6/2008  07:57 הוטי, לדעתי יש להבדיל - תיתי רופאת שיניים 11/6/2008  10:42 או.קיי ... - ותיקה נבוכה 11/6/2008  11:37 בהצלחה ותעדכני:-) (ל"ת) - הדס אחרת

כל הזכויות שמורות לאמנות הלידה © יצירת קשר     תקנון ותנאי שימוש