למה הטיעון שלה "חשוב" יותר משלו? כי היא צודקת? אני באמת מנסה לראות את זה קצת מכיוונו.
לא מדובר בענין בטיחותי, משום מה הוא מתעקש, אז למה לא לוותר? לפרגן לו אולי באמת הילד יהנה יותר שם עם אבא.
מה שכן, לעשות מרתון ולהגיע ל2 ימי ההולדת, לטעמי, זה טו מאץ' לילד בן 3. מסיבה אחת זה גם יותר מידי גירוי, לפעמים.
יש ויתורים חכמים, שמשמעותם - לוותר על תפקיד השוטרת/השופטת, שיודעת הכי טוב וצריך לקבל את עצתה בתור מומחית. זה נשמע קצת ביקורתי? כך אני מתנהגת לפעמים :) הביקורת היא אך ורק על עצמי מתוך היכרות עם מצבים כאלה.
אני חושבת שהשואלת צודקת, זה מאוד מעייף לעשות דיון ולשכנע כל פעם - אפשר גם להחליט לתת לבן הזוג להחליט. לא מתוך כניעות וחולשה.
@}
|
תוכן התגובה:
|