23/3/2001 07:12
|
הדס
|
מאת:
|
ענת, רציתי לומר עוד משהו לגבי חוסר היכולת ללחוץ,
|
כותרת:
|
הי. שוב. קראתי שוב, ממש הייתי חייבת. הזדהתי כ"כ עם מה שתארת בשלב הלחיצות. כשילדתי את רותם ביתי, השפעת האפידורל גם אצלי לא איפשרה ללחוץ כראוי. לא הרגשתי באמת את הצורך ללחוץ (ואת הצירים כן...) וזה היה מתסכל בצורה איומה. האגו אכן היה על הקרשים וממש החזרת אותי לאותה תנוחה על הגב, שולה המיילדת לועסת מסטיק, אצבעותיה בתוך נרתיקי, ואומרת "תעשי קקי, תעשי קקי, הדסי" (אגב, להדסה הר הצופים לא נראה לי שאחזור רק בגלל אותה שולה...), ואני, חוץ מלייצר טחורים בכמות מסחרית לא הצלחתי לעשות כלום...
ואגב, כעבור שנתיים, בלידה העצובה שעברתי, ביקשתי שיפסיקו את האפידורל הרבה לפני הפתיחה המיוחלת כדי שאוכל ללחוץ. שוב לא הצלחתי להרגיש את הצורך הזה ללחוץ (כנראה האפידורל משפיע עלי להמון זמן) א-ב-ל הפעם הייתי עם מיילדות נפלאות וסובלניות (בלי לעיסת מסטיק) שהסבירו כ"כ יפה ובעדינות - שהצלחתי (וזה היה, להבדיל אלף אלפי הבדלות, בהדסה עין כרם).
וזהו בנתיים מכיווני.
איך קוראים לבת שלך?????
|
תוכן התגובה:
|
תגובות נוספות
|