23/3/2001 09:05
|
רותי קרני הורוביץ
|
מאת:
|
הי דניאל
|
כותרת:
|
איני יכולה לענות במקום רווית, אך הייתי מבקשת שתקראי את תשובתה של ענת ב. בעמוד 98 לגבי תיאוריית 'התינוק במרכז', הנה הנתיב: http://www.leida.co.il./reply.asp?rep=4458 אני מבינה את דאגתך ואת מניע האחריות החזק שלך, המודגש במיוחד בדרך שבה את מציגה את עצמך כאם לחמשה ובהריון. אין לי שמץ מהנסיון שיש לך, ובכל זאת, הייתי רוצה לחשוף אותך לכמה עובדות: א, כפי שענת הסבירה, בלידה בבית-חולים (גם בבית, אך זה לסיפור אחר), בריאותם של האם והתינוק נמצאת בראש מענייו של הצוות הרפואי כך שלא עולה על דעתם לסכן באמת את התינוקת. לא מצאתי בסיפורה של רווית עדות לחשד למצוקה עוברית. ב, השטח האפור המשתרע בין חשד למצוקה עוברית או אימהית ובין מצוקה אמיתית הוא ענק. למעשה, קבלת ההחלטות בחדר הלידה היא בתנאים של חוסר וודאות. הצוות מסתמך על מכשירים והיולדת על אינטואיציה. קראי בטובך את המאמר 'מה קורה היום באמת בחדרי לידה בישראל' מעמוד הבית למטה, ותראי שמבחינה סטטיסטית אין למכשירים יתרון בכל הנוגע לניבוי הצלחה .
|
תוכן התגובה:
|
תגובות נוספות
|