|
7/9/2008 11:30
|
נלי
|
מאת:
|
|
סוי יקרה,
|
כותרת:
|
האמת היא שאני מבינה ללבך ומכירה את ההרגשה, אבל זה נשמע לי משהו קטן, ארעי וחולף. זה מקסים שאת כלכך רגישה אליה. חשוב אבל לא פחות שהיא תקבל ממך תחושה שהכל בסדר בגן, ולא שכל בכי קטן שלה מערער אצלך את הביטחון.
אני רוצה לספר לך דוגמא מהבת שלי ומהגן שלנו - מתי שהוא בשנה שעברה היתה פעם פעמיים שהיא בכתה ועשתה סצינות, וראינו גם שילדה אחרת, וראינו שהן מסתכלות זו על זו. וגם אבא אחד סיפר ששאל את בתו למה היא בוכה בבוקר בפרידה ממנו, והיא ענתה - כי ככה עושים ילדים אחרים. יש כאן עניין של חיקוי התנהגותי כלשהוא. לא שאני באה חלילה לבטל את הבכי והביטוי שלו לקושי, אבל מה שאני אומרת הוא בעצם - אז אוקי, היום היא בכתה קצת, כשהלכת היא נרגעה. תני לזה עוד כמה ימים לפני שאת מגדירה את זה כבעיה. יש קושי שעובר, והימים הראשונים מצעם היותם חזרה למסגרת ושינוי מהווים קושי שעובר, וצריך לתת הרגשה מכילה שהכל בסדר, והגן בסדר. כמובן להיות רגישים ולראות שבאמת אין משהו מוחשי כזה או אחר.
מקווה שעזרתי קצת...
|
תוכן התגובה:
|
תגובות נוספות
|
