8/9/2008 21:51
|
דרורית אמיתי-דרור
|
מאת:
|
תחתונים, גרביים, טריקוטז'.... בתל אביב של פעם ובתל אביב של עכשיו
|
כותרת:
|
פעם (לפני הרבה שנים) היו מגיעות אל הבתים רוכלות (אולי גם רוכלים. אצלנו ביקרה תמיד רוכלת מבוגרת (לפחות כך נראתה לי, לילדה בת 3,4,5,....) היא דברה יידיש והיתה ניצולת שואה, כמו מרבית האנשים שהסתובבו ברחובות דרום תל אביב. היתה לה מזוודת עור חומה, גדולה ומרוטה ובה הצטופפו, מקופלים בקפידה, לבנים, חולצות טריקו (היום קוראים להן טי-שירטס), גרביים, פיג'אמות פלנל, חיתולים (מבד. בטח שמבד...). כל אלה נקראו אז "טריקוטז'". הרוכלת היתה מגיעה בחום ובקור, אחת לחודש בערך, ומקבלת יחס של מכרה וותיקה. הורי היו קונים אצלה תמיד משהו (גם אם לא היו צריכים) כדי שלא תצא בידיים ריקות אחרי שעלתה את כל המדרגות וסחבה את המזוודה הכבדה - והיו גם מזמינים אותה לאכול איתם ארוחת צהריים, כי, כמו שאמרו לי כששאלתי אם היא בת משפחה ולמה היא גם מתארחת אצלנו לצהרים, "סביר להניח שהיא הסתובבה כל היום בין הבתים והיא רעבה וצמאה וכסף לקנות סנדוויץ' וחלב ב"תנובה" (מה זה "תנובה"? זוהי מעין מעדניה/מסעדת פועלים חלבית קטנה) - בוודאי אין לה". מיותר לציין שגם להם לא היה - אבל תמיד היה להם מספיק בשביל להאכיל אורח.
תודה שנזכרתי בזכותכן ברוכלת שאת שמה לא ידעתי מעולם. קראו לה אצלנו במילה הפולנית או הגרמנית או האידית שמקבילה למילה "רוכלת". אני לא זוכרת את המילה ומחפשת אותה כבר הרבה זמן לצורכי כתיבה... אולי זו הזדמנות לפתוח את המדור לחיפוש קרובים ולשאול מי מכיר את המילה הזו ויכול להזכיר לי????
כל זה רק כדי להקדים ולומר שאת כל מה שהיא מכרה ניתן היום לקנות באיכות מצויינת ומאד בזול בחנות שבבניין ליד בית מרכזים ז"ל (זה שנשרף - ונשאר ממנו מגרש אספלט גדול), מול החניון של בלומפילד. אם אעבור בסביבה בקרוב - אוסיף את השם והכתובת המדוייקת.
דרורית
|
תוכן התגובה:
|
תגובות נוספות
|