גם אצלנו זה ככה. עם בן הארבע פלוס. נמשך כבר שבועיים מאז שהחלים ממחלת סלמונלה. לפעמים כל כמה דקות ולפעמים כל כמה שעות. אם הוא עסוק הוא לא צריך פיפי. אם הוא מתרגש/לחוץ/משועמם - הוא ילך לעשות פיפי, להגדרתו "דחוף" כל כמה דקות. לא השתנו הרגלי השתייה. פיפי לצורך העניין יכול להיות טיפה או שתיים וגם - למרות שזה דחוף יכול לקחת הרבה זמן עד שיצא.
הרופאה אומרת שלדעתה זה נפשי ונתן לזה עוד קצת זמן - האמת- אני מוטרדת (בלי קשר מזה שאני מניחה שזה אכן סימן לקושי נפשי כלשהו.. שגם מזה אני מוטרדת...
אשמח לטיפים רעיונות.
|
תוכן התגובה:
|
