חוג אפילו מאד נינוח לטעמי. יש חלוקה של קבוצות לגילאים, כשיש קבוצה של גילאי הגן. רוב הבנות בגיל הזה לא עושות יותר מדי "התעמלות קרקע" (מקסימום גלגלון, אם הן נורא מוכשרות). אין שום תחרותיות, דווקא הרבה פטפוטים כשעומדים וממתינים לתור בקפיצה על החמור. הן עובדות על תרגילים ב"תחנות" כשבכל תחנה כ-10 ילדות עם מדריכה. שיקי היתה בשנה שעברה בקבוצה עם חלק מהילדות בגן שלה (גילאי 4). השנה היא החליטה שרוצה לחזור לבלט. יובל בקבוצה של בנות כתה א' ו-ב', וגם בה יש חלוקה לתת קבוצות. יש להן תלבושת נחמדה.
למה זה שווה - לא מלחיץ, קצת התעמלות, לא ממש תחרותי, הרבה בנות נחמדות, האמהות יושבות ומקשקשות בטריבונה (זה הכי נחמד האמת) או רודפות אחרי האחים הקטנים יותר, כך שאפשר להיות איתן כי זה אולם ענק, או להמתין בחוץ, אני אוהבת את המתנס השכונתי כי הוא שכונתי, יחד עם זאת הן נחשפות להרבה מכשירקים ולשיעור מובנה. המחיר אינו יקר.
השיעורים בימי שני, כאשר לכל קבוצת גיל שעה אחרת (16:30 גילאי גן, 17:30 כיתות א'-ב'). בשנה שעברה יובל ושי אפילו היו באותה שעה, אם כי בתת קבוצות שונות וזה היה הכי נוח בעולם.
בקבוצה של כתות א' ו-ב' הצטרף בן אחד חמוד שהיה עם יובלי בגן בשנה שעברה, למרות שכל יתר הקבוצה היא בנות, הוא נראה מבסוט.
|
תוכן התגובה:
|
