|
22/9/2008 09:29
|
רותי קרני הורוביץ
|
מאת:
|
|
לאביבה ולאנונימית עכשיו
|
כותרת:
|
הי,
תודה רבה על תגובותיכן. ראשית אני רוצה להתייחס לנקודה ששתיכן העליתן. בעיית הזרקור. אנחנו יחד באותה סירה מיטלטלת. אתן צודקות לחלוטין, החידה איך לשמור על חיינו מענה את העוסקים בה ברצינות במעגל המערב ידיעה-אשמה-סגפנות, וכתוצאה מכך חוסר סיפוק וחוסר נחת כרוני. והמחיר הוא אכן עצום.
בעשור האחרון התגלה סינדרום הפרעת אכילה חדש. אורתורקסיה. התעסקות אובססיבית במזון בריאות. שגם היא נברוזה. כדי לשמור על שפיותי היחסית החלטתי לדבוק בקו שלי כמיטב יכולתי. זה מספק לי את השלווה המקסימלית שאני יכולה להשיג נכון לעכשיו. נשמע קשה להמנע מדגן-פרה-דבורה? זהו, שעבורי זה קלי קלות יחסית לאלטרנטיבה - שלא להשמע לצו לבי-שכלי, השד יודע. שוב, 'האלגוריתם שלי' מתגלה כברירת המחדל המוצלחת ביותר כביטוי הקולע לתיאור כוונתי.
אין לי פטנט. אני עושה כמיטב יכולתו של האלגוריתם שלי להתמודד עם חידת חיי (שמעולם לא היתה מי אני מה אני, אלא זמן. להרוויח זמן) איש כמיטב יכולתו ומגבלותיו.
לכן אני כותבת, כדי שיחברו אל האלגוריתם המוגבל שלי אלגוריתמים נוספים, לפתרון החידה. למרות שבעיני אין מחליש כמו היחד (לבד מהזוגי הטהור), לפעמים אין ברירה, ואין בלתו.
לשאלותייך אנונימית עכשיו (המון תודה! אין דבר שמשמח אותי יותר מלדון ב'צעד הבא' להורדה חינם מעמוד הבית, אגב),
האם מדובר על המנעות מוחלטת ממוצרי חלב, דבש ודגנים? האם חלב עיזים, כבשים או בפאלו הוא בסדר? האם חלב אורגני הוא בסדר?
- בספרי אני קוראת להמנעות מוחלטת מתוצרי פרה-דגן-דבורה. עצם הקונספט 'חלב' אינו בעייתי בעיני.בעיני, חלב כבשים הוא בסדר גמור. עיזים גם אם כי לאחרונה אני מחבבת אותו פחות. בפאלו הוא בקר, סוג של שור, פר, ולכן בעיני פסול.
האם מדובר על סוכר בכל צורותיו או רק דבש?
-אין לי דבר נגד הקונספט מתוק או נגד סוכר. המתיקות של הדבש אינה הגורם בעיני לבעייתיותו אלא מוצאו ממשפחת הדבוריים. אני מנסה להמנע מכל מוצרי הכוורת. החל בדונג ובפרופוליס וכלה בדבש.
האם מדובר על הימנעות רק מקמחים למיניהם, לבן או מלא או גם משיפון, כוסמין, משיבולת שועל, סולת, וכו'? מה לגבי קינואה? אורז? דוחן? גם הם הרי דגנים. ומה למעשה נשאר בכלל לאכול?
-בעיקר חיטה, אך גם מכל הדגיים. כל מה שהזכרת.. לבד מקינואה שנחשב כמשתייך למשפחה אחרת - משפחת הסלקיים. ודוחן אני נורא אוהבת, ולכן מזייפת מדי פעם, כמו גם עם תירס, ומשלמת מיד מחיר.
ושוב, צריך לשנות כאן את תפיסת ה'קמחים'. הסיווג הצורני של תוצר טחון דק אינו רלוונטי בעיני.
מה נשאר לאכול? הנה תפקת אותי אחרי ארוחת הבוקר. אכלתי קערה מלאה בלקט עלי בייבי לסלט, עליה חצי קופסת טונה, ופרוסה נאה של גבינת כבשים של גד. מכורה לצירוף. וקפה נטול (רבע כפית, מה לעשותף ככה טעים לי) עם חלב סויה של אלפרו. גם כאן, עניין של הרגל, פעם היה לזה טעם של פלסטיק. היום אני מתה על חלב הסויה של אלפרו.
האם מדובר על המנעות לשם הפחתת סיכוי המחלה רק בנוגע לשדיים או לאברים נוספים? או רק לאברים נשיים? מהיכן האינפורמציה לקוחה ועל מה היא מבוססת? האם אין קשר לכל אישה ותכונותיה וגופה, ז"א האם מדובר בהנחיות גורפות?
-לא רק. אני חושבת שקבוצות הדגן-פרה-דבורה גורמות ביד האחת להבאתנו למצב אופטימלי להתרבות, ולאחר מכן להשמדתנו כפרטים. כפי שאמרה עליסה על הפטריה (אני דנה המון בשורש פ.ט.ר בספר). צד אחד יגדיל אותך והצד השני יקטין אותך..
האם ההמלצות הן לנשים בכלל או רק לנשים בעלות פוטנציאל רב יותר לחלות?
-בעיני, מאחר ששומר פתאים השם, ככל שאדם אדוק יותר בדת הסביר, כך רבים סיכוייו להאריך ימים בבריאות על פני האדמה. יש אנשים זיגזג כמוני, מי שחיים תחת אש כל חייהם והם המועדים יותר, ולכן יהיו מוטבים מנקיטת אורח חיים פרטיזני, השרדותי כמתואר. זו משנתי. לא קראתי את תבונה. עלעלתי פה ושם מזמן ולא מצאתי קשר. בעיני יש בספר משהו מיושן. סליחה. מסוג המלחמה הקודמת..
ול'עגולה'. התגובה שלך בזויה, נמוכה, מעוררת גועל. ואכן כפי שהגדרת את דבריך - דמגוגיה, והיא זולה ומכוערת. החל בשימוש הלא ראוי שלך באנונימיות, דרך הנסיון לשים מילים בפי, ולהונות את ההדיוטות על-ידי ציטוט כביכול, המשובץ בנקודות לציון 'כאן דילגתי' כדי להקנות תחושת ציטוט אמיתי.
מי שמך לדון בשגרת הבדיקות שלי? רכילאית חצופה וחטטנית. הן לא עניינך. השימוש שלך בביטויים מהז'רגון המשפטי (רשלנות, כסת"ח) מלמדת על הדמגוגיה הזולה שתמציתה כאן - למרות שהכותבת הוגת דעות, דונו אותה כרופאה. אם כבר ז'רגון משפטי, המעשה שעשית הוא גניבת דעת. המיץ של הזבל של הטוקבקים.
|
תוכן התגובה:
|
תגובות נוספות
|
