נירה יקרה, גם אני הייתי במצבך לפני שנה. עם קיסרי אחד מאחורי ושאלה גדולה שתלויה מעלי במשך כל ההריון - איך תהיה הלידה הזו? בסופו של דבר התגלגלו העניינים כך שילדתי בקיסרי אלקטיבי, בניגוד לקיסרי החירום של הפעם הראשונה. אז נכון, גם אני חיה בתחושה שיש לי שני ילדים שבעצם לא ילדתי - אני מתבדחת על זה (אין לי מושג, אף פעם לא ילדתי)... וגם לי יש תחושה אדירה של החמצה, אך לפחות יש לי את הנחמה בחוויה המתקנת שעברתי בפעם השניה, מצאי את ההבדלים: שלושה ימים של צום, בחילות וצירים לעומת יום צום אחד, שברובו אני ממתינה לתורי לניתוח. ניתוח ללא נוכחות בן הזוג - ניתוח עם בן הזוג לידי. הנקה לאחר יום, וקשיים בתפיסת הפיטמה - הנקה לאחר שעתיים, תמיכה במיניקות אחרות... אז להגיד שהיתה לי חוויה מעצימה, זה לצערי לא, אבל בהחלט היה קצת יותר טוב, וההנקה היתה בונוס וניצחון אדיר. אני משוכנעת שזה לא נראה שוס גדול, אבל עבורי זה היה הרבה. אני מאחלת לך שעבורך זה יהיה אפילו טוב יותר, בכל צורה שתהיה.
|
תוכן התגובה:
|