מירי יקרה, אין לי פתרונות אלא רק אמפטיה והזדהות. גם חמותי נכנסה לחדר לידה בלי לשאול אף אחד, אבל לשמחתי הרבה המיילדת שילדה אותי היתה מספיק חכמה ואינטואיטיבית ולחשה לי באוזן: "להוציא אותה?", אמרתי שכן והיא ביקשה ממנה לצאת כי היא צריכה אותי לבד לרגע. ביקשתי מאמא שלי ומבעלי להשאר. עד היום היא כועסת עלי על הקטע הזה, אבל בינינו: שתקפוץ לי. לאור ההתנהגות שלה בחודשים האחרונים (דווקא מאז שנועה נולדה, והיא אגב נכדה ראשונה לשני הצדדים), לא רק שאין לי רגשות אשם או נקיפות מצפון, אלא שאם הייתי יכולה לחנוק אותה, הייתי עושה זאת בשתי ידי. פעם אולי אספר על כך. השורה התחתונה היא שהיא פשוט גועלית, חסרת התחשבות וחסרת מינימום של אכפתיות.
|
תוכן התגובה:
|