3/5/2002 23:48
|
דיאנה
|
מאת:
|
מזל טוב מירי, ותודה על השיתוף בסיפור
|
כותרת:
|
אני חושבת שזה נפלא שגילית אסרטיביות והצלחת להמנע מניתוח קיסרי וללדת בלידה רגילה. עדיף מאשר לגלות אסרטיביות מול החמות אבל לא להגיד אף מילה לרופאים ולסיים בחדר ניתוח, לא? אני מציעה שתנסי להניח את התקרית עם החמות בחדר הלידה מאחוריך. מה שקרה קרה. בפעם הלידה, לאו דווקא בלידה אלא בכל סיטואציה שבה תעדיפי שהיא לא תהיה נוכחת, תקפידי לעמוד על דעתך. ואם היא תספר על החברה שדווקא כן - תגידי שאת לא הכלה של החברה שלה, ודעתך שונה. חשוב להקפיד על גבולות כי הדברים לא מסתדרים מעצמם ורק מחמירים אם לא מטפלים בהם. אצלי, לא העלתי על דעתי בכלל שיהיה מישהו מהמשפחה בחדר לידה חוץ מבעלי. בלידה הראשונה היינו כל כך עייפים אחרי הלידה שרק רצינו לנוח ולא רצינו אורחים אבל מאד לחצו עלינו ובסוף הסכמנו שיבואו לבקר אותנו. אז במקום לנוח ולהתאושש ולהנות מהילדה ישבנו כל אחר הצהרים עד הערב, אחרי שלא ישנו לילה קודם, וארחנו את המשפחה, כשחמותי מעירה לי מדי פעם לכסות את הרגלים עם הכותונת או השמיכה כי לא יפה שאני יושבת ככה. לאחר הלידה השניה כבר לא הסכמנו שאף אחד יבוא לבקר. לומדים עם הנסיון...
|
תוכן התגובה:
|
תגובות נוספות
|