בראש ובראשונה - מביעה זעזוע עמוק על התמונה, מי שצולמה ומי שצילם. מבחינתי זוהי רמיסת כבוד האדם, מעשה נורא, הפוך מהרעיון האמיתי של שיטת הקנגרו החמה והמרגיעה, בדיוק ההיפך העצוב והציני. על הנוגעים בדבר להענש בחומרה רבה.
אבל- את, מכירה מרחוק מאד. את לוקחת סקטור ענק,ורומסת את מעשיו, את יכולתו, את תרומתו. בשל אחות אחת לא ראוייה, את לוקחת ציבור שלם שחלקו (כמו בכל מקום עבודה) מורכב מאנשים חכמים (אולי אפילו יותר ממך???) וכאלה שפחות, ציבור שבחלקו מציל חיי אדם, מציל גם במובן הפיזי וגם הרגשי ואת, יורקת עליו ודורכת בלי להסס. בשל מה ובשם מי? אני אחות, שעושה ימים כלילות, חגים ושבתות למען ילדונים אנשים ונשים ונותנת את כולי, את עצמי, מחשבתי ונשמתי ורבים ורבות כמוני. ( אגב, תנאי הקבלה לא פשוטים (ברוב המקומות), הלימודים קשים מאד ואם באמת למדת סיעוד, את בודאי יודעת שקשה מדהים ומצריך כוחות ללמוד אנטומיה פיזיולוגיה פרמקולוגיה כימיה ורק התחלנו למנות.) אם באמת היית בתחום בשנים אלה, היית רואה איזו מגמת שינוי יש היום.מאמרים את אומרת? בכל מקום ועבודה יש את אלה שלומדים ואלה ש... לא. בכל התחומים. אבל קל "לרדת" על סקטורים באופן כללי.וזה טרנדי במיוחד בתחומי הרפואה. פעם נרד על "הרופאים הרעים והנצלנים" פעם על "המורות שרוצות רק חופש" ופעם על "האחיות הטיפשות" (שאגב, שום בית חולים או מרפאה טובה בעולם לא יתפקדו בלעדיהן).
אז לא מכירה יקרה, ייתכן שנפגש ביום מן הימים, כשתגיעי למקום בו אני עובדת.כן, ייתכן ותזדקקי לשירותיי. מן הסתם, אני לא אדע שזו את ואת לא תדעי שזו אני. אבל בכל מקרה, תדעי שגם אם זה יהיה יום חול, שבת, חג או ערב סתם יום שבתון למדינה, תדעי שאטפל בך בנאמנות ואהבה,באמפתיה רבה, במקצועיות ורצינות. אהיה הסנגורית שלך במחלקה בנוסף לשאר תפקידיי, למרות שאחר כך ייתכן ותלכלכי עליי ועל כל חברותיי הנפלאות.(אגב, אם תשאלי את הרופאים העובדים איתי בצוות, בטוחה שתנזפי קשות על ידם).
|
תוכן התגובה:
|