יש ברעננה מרכז שנקרא "טיפה מן הטבע" של ד"ר רוזנטל. עובדת איתו (לפחות נכון ללפני כמה שנים) רופאת הילדים נועה פרנקל. אנחנו התייעצנו איתם לאחר הולדת בננו השני, לפני כ-4 שנים.
הם בונים איתכם את תכנית החיסונים ואיתה אתם הולכים לטיפת חלב להתחסן, או מתחסנים אצלם (אני מניחה שבתשלום נוסף).
עוד פרטים תוכלי לראות באתר של ד"ר רוזנטל: http://www.medirose.co.il
אצלנו למשל, המליצו לדחות את כל החיסונים לאחרי גיל שנה. צהבת B - עד גיל 10, ואילו את חיסון הטטנוס לתת רק כשהילד מתחיל לזחול (כי אז הוא עלול למשל להיפצע בסבירות גבוהה יותר). את החיסון לדלקת קרום המוח לא נותנים אחרי גיל שנתיים, כך שלמעשה לא נתנו אותו. הרעיון הוא לבנות תכנית חיסונים שמתאימה לאורח החיים של הילד, לאלרגיות/מחלות משפחתיות ועוד.
החסרון שאנחנו מצאנו בשיטה הוא בעיקר שהאחריות על קיום התכנית הוא עלינו ולרוב היא לא ממש מתקבלת באהדה בטיפת חלב (כשהחיסונים הם לפי תכנית משרד הבריאות, זה תואם פחות או יותר את הגילאים שאת בלאו הכי מגיעה לביקורת). קרה הרבה פעמים שיצרנו מרווחים גדולים מאד בין החיסונים (כי שכחנו/ביטלנו ולא קבענו שוב וכו'). הבעיתיות כאן היא שאף אחד לא יודע להגיד מה משמעות החיסונים האלו לגוף. האם חיסון במרווחים גדולים תופס באותה מידה כמו חיסון במרווחים הנכונים למשל? כשהילד גדל והתחיל ללכת לגן, הוירוסים חגגו והרבה פעמים נאלצנו לדחות את החיסון למועד אחר (כי תמיד הוא היה חולה ביום החיסון).
חסרון נוסף - לדעתי לפעמים יש משהו נכון ב"ללכת עם העדר". במקרה של ילד שאינו מחוסן או שמחוסן שלא לפי הפרוטוקול, אותו פרוטוקול בדיוק לא בהכרח יתאים לו אם יזדקק לטיפול, ואולי יהיה קשה יותר למצוא איך לעזור לו. לא שמעתי על כך מרופא או מסמכות רפואית אחרת, זו דעתי בלבד.
ולשם הפרוטוקול: יש לנו תינוקת בת חצי שנה בבית, ואיתה החלטנו ללכת על התכנית הרגילה של משרד הבריאות.
|
תוכן התגובה:
|
