פורום השבוע אינדקס אופנה יוגה גברים וצירים היום שאחרי הצילו צירים תזונה מאמרים חדשות ראשי

7/5/2002 08:47 כרמית_מ מאת: לגבי קיבעון והתפתחות מוטורית (ארוך...) כותרת: אני ממש חושבת שאין לך מה לדאוג. בסביבות הגיל הזה 7-8 ח', מרבית הילדים עוברים שלב של חרדת זרים/נטישה, וזה שלב של הצמדות מוגברת להורים (למטפל העיקרי, בלי קשר לביולוגיה), ורתיעה מכל מי שאינו כזה. כל ילד עובר את זה בעוצמות שונות, אבל, אם מאפשרים לו את זה - זה עובר (תוך כמה חודשים)! אני יכולה לספר לך, שעם הבן שלי, זה היה מצב קיצוני (מגיל יותר צעיר ובעוצמות מדהימות) של היסטריה מכל מצב/אדם ואפילו ריח בלתי מוכר (כולל ממני, כשהסתפרתי, למשל). היום, הוא בן שלוש, והדבר היחידי שנשאר מאותה תקופה הוא הזכרון שלנו. קיבלנו את הצורך שלו בבטחון, ונתנו לו ליצור קשרים בקצב שלו. זה לא קרה ביום אחד, אבל בסופו של דבר הזמן שלוקח לו "להרגיש בבית" התקצר משמעותית (עדיין, במקומות זרים ממש זה יקח קצת זמן, אבל גם לי לוקח יותר מרגע להתאקלם בסביבה זרה). לגבי ההתפתחות המוטורית - חשוב להיות איתו בהרבה תנועה, ולתת לו להתנסות בתנוחות וזוויות שונות ומשונות (אפילו לכמה רגעים), אבל, אין גם סיבה לחשוש. אפילו במצב קיצוני: אחותי, שהייתה מגובסת חודשים רבים משנתה הראשונה עקב בעיות במפרק הירך, התחילה ללכת ממש בזמן (אולי אפילו מוקדם יחסית). אני חושבת שהנזק מאילוץ להיות על הרצפה כשהתינוק בוכה (יותר מרגע) גדול בהרבה מהנזק שברכישה איטית יותר של אבני דרך התפתחותיות (בהנחה שאין בעיה מיוחדת). הצורך להתפתח גם הוא קיים באופן טבעי בתינוקות, וכאשר הצורך בבטחון ("ידיים") מתמלא, התינוק יכול להתפנות להתפתחות - וזה "אינטרס" שלו. הוא עוד ידרוש ממך לרדת מהידיים! אם לתת שוב את דוגמת הבן שלי - בגלל כל הקשיים שלו, התחלת ההתפתחות שלו התעכבה (פחות בתחום המוטורי, ויותר בתחומים אחרים) - קשה לקשקש או לעקוב אחרי חפצים כשאתה כל הזמן מפחד וכואב. אבל, כשהוא החל להרגע (וזה היה תהליך ארוך, כי זה לא היה מצב רגיל) הוא השלים את הפערים במהירות. אם בגיל 9 ח' הוא עוד לא הוציא שום הברה אנושית (ואני לא מדברת על מילה, אלא על מלמול) וחששנו (כולל אנשי המקצוע) שיש לו בעיה ממשית, בגיל שנה וחצי הוא כבר דיבר כמו ילד ממוצע בגיל זה, והיום, בגיל שלוש, אפילו יותר טוב מרובם (כשהוא רוצה. לפעמים הוא דווקא בוחר לדבר כמו תינוק, אבל זה כבר סיפור אחר). ואני מדברת על ילד שבאמת היה חשש לבעיה אצלו. תוכן התגובה: תגובות נוספות 5/5/2002  11:39 'לפי הספר' זה עוד מוקדם לחרדת נטישה - עירית ל 5/5/2002  11:57 הדס יקרה, פרגני לעצמך את החופשה - רויטל 5/5/2002  12:35 חרדת נטישה יכולה להתחיל בכל גיל (למרות הכתוב בספרים). לגבי הנסיעה- את לא צריכה אישורים... - טלטל 5/5/2002  12:49 הדס, גם אני בעד הנסיעה- - דנה 5/5/2002  12:58 סעי לשלום! - דלית ג. 5/5/2002  13:13 סליחה על השילוש הנ"ל. התחרפן לי המחשב והיה נראה לי שלא שלח כלל ופתאום... (לת) - טלטל 5/5/2002  21:47 מגניבה שאלה-ילד בן שבעה חודשים שרוצה רק על הידיים של אמא - מותשת מיואשת 5/5/2002  22:20 ילד על הידיים - הפן החיובי - איריס גוב 6/5/2002  00:11 ממחזרת את עצמי: 'על הידיים' כמיסאנדרסטנדינג של הצורך בחיבוק - רותי קרני הורוביץ 6/5/2002  07:08 לרותי - על החיבוק - עירית ל 6/5/2002  08:35 הפוך על הפוך - על הידיים (למותשת, וגם הערות לרותי ועירית) - כרמית_מ 6/5/2002  15:40 אהה - על הידיים זה על הידיים באויר - Adi 6/5/2002  15:47 למותשת המיואשת - גם אני, לפעמים, מוצאת את עצמי במצב כזה בדיוק - ענת ב 6/5/2002  16:07 עדי, מנסיוני, זה באוויר רק אם את מתעקשת לעשות עוד משהו תוך כדי... - ענת ב 6/5/2002  17:51 בכל זאת- - מותשת מיואשת 6/5/2002  18:19 עונה לך רק לגבי הקיבעון - ענת ב 6/5/2002  18:58 ואני יכולה להוסיף שגם הבת שלי היתה כזו - נירה 6/5/2002  22:31 ולחשוב שאם לא הייתי מדפדפת 4 אחורה לא הייתי מגיעה לדיון נפלא זה.. הצילו !(לת) - רותמית 7/5/2002  07:19 מחשבה שמחממת לי את הלב - Efrat_L 7/5/2002  08:33 תודה ענת וגם אפרת התשובות פה מזכירות לי את מה שאני שוכחת ברגעים קשים ל"ת - Adi

כל הזכויות שמורות לאמנות הלידה © יצירת קשר     תקנון ותנאי שימוש