הי נויה. פחדים בגיל 3 הינם נורמטיביים לגיל, קודם כל, זה גיל בו הילד מבולבל בין יכולותיו ההולכות ומתעצמות מחד ותפיסה שלו את עצמו כגדול וכל יכול ומצד שני התפיסה השיכלית מתפתחת גם היא וכך גם תפיסת המציאות מתפתחת ומציאות זו נראית יותר גדולה מפחידה ומאיימת. אם אין דבר מסוים שאת יכולה להצביע עליו, משבר משפחתי, מוות של אדם קרוב או ארוע משמעותי שכזה, אזיי הייתי מציעה לך ככל יכולתך להיות שם בשבילו, לחבק ללטף וללוות פיזית לאן שהוא צריך. השתדלי להתייחס אל פחדיו ברוגע ולא להבהל בעצמך, שכן אז את עלולה להעצים את הפחד שלו.
מתוך הידיעה שאת שם בשבילו, ומתוך שתקבלי את הפחד בהבנה, מבלי להתעסק בו יותר מדיי, הדברים ירגעו במהרה והשיגרה תשוב אל ביתכם. ב ה צ ל ח ה וחג שמח
|
תוכן התגובה:
|