לא יכולה לסבול , פשוט לא יכולה לסבול את חדירתה העמוקה והאיתנה של תפיסת ה- "למה מי מת??? " "למה מה קרה מותק?" "מה יש גיברת? אז חסמתי ת'מדרכה רגע! תרדי לכביש, מה יש??" (אני עם עגלה) "הלו - 'בוא הנה" "למה זה הבית שלי?? יש מנקים שהם ינקו" "כוסאמו, זה של אבא שלו?" "נראה לו שאני פראייר?? חכה..." "מה 'כפת לי, העיקר שאני קיבלתי" אפס סובלנות ואדיבות לזולת. 'התרבות' הזו שפעם היתה בשוליים, הפכה להיות הישראלים. לא עוד באיזו שכונה שכוחת אל, אלא בכל עיר ובכל כפר. ובכל שכונה המתימרת להיות מתקדמת ונאורה וכיוב'. רואה את זה בכל מקום ומתקוממת. גם אם לא כולם מתנסחים בדיוק במילים אלו ומתרגמים את האמור למילים "נקיות" יותר, המסר הוא אותו המסר. המנטרות הנוראות האלו כבר צרובות עמוק בפנים. אמנם אני והאיש מנסים כמה שאפשר לחנך את ילדינו לערכים אחרים, של סבלנות וסובלנות, אדיבות, התחשבות, עזרה לחלש, לזולת, גם ותרנות. אבל כל הזמן תוך תהיה אם אנחנו לא הופכים אותם ל"פראיארים" בחברה שטורפת את האדיב והמנומס והלא-נדחף. כבר לא ממש קשור לדיון המקורי, אבל ההודעה האחרונה של פותחת ההודעה נגעה בנקודה רגישה. בתקווה לישראל יפה וטובה יותר. אייימן.
|
תוכן התגובה:
|