5/3/2009 11:25
|
טלי תקומי
|
מאת:
|
המך חוויותי כמלבישה פורימית מוטרפת
|
כותרת:
|
והפעם- הגדולים! מי שחשב שסיוטי אמא עברייה מסתיימים אי שם בשלהי בית הספר היסודי-טועים. ראשית, הם לא יודעים. השאלה הסבירה: "למה אתה רוצה להתחפש"? שפעם היתה נענית ב"למה שכולם" והיום פשוט נענית ב"למה כדאי לי?" המכבה בּערוֹת. לא יודעת, איכה גדלו לי בבית יצורים ממוסדים (בשנות היסודי המוקדמות) ונטולי מעוף (כיום?) שכאלו?
בכלאופן, בלית ברירה נאלצתי לשלות מעולמי הרוחני בדלי רעיונות שנושקים גם למה שהם מכירים. מסתבר שדבר אחד טוב יצא מזה שהרשינו להם להישאר ערים ולצפות ב"ארץ נהדרת": הדמויות מארץ נהדרת ו ה פ ר ס ו מ ו ת שלפניהן.
לכן נבחרו :"ילדה סוכר" לה, ושימי של דקלה לו.
איך מחפשים ילדה לילדה סוכר? וגרוע מזה- שימי של דקלה? שימי שחור ואילו שימי שלנו בלונדיני עם עיניים כחולות. מה שכן, הוא מחקה אותו מצויין. פניתי להפקה של ארץ נהדרת והגעתי לאיזה מרקומית שתפסה רגע אמפטי, שטרחה וצילמה לי תמונת מסך של התמונת חתונה (הגדולה!!!) שנמצאת שם מאחור בתפאורה. הדפסנו על חולצה את פתגמיו הידועים (מצ'עמם לי ואני פונה ללב שלך), שחתנו פיאה בלונדינית ישנה לטובת פסי הזהב הפרחים בפיאה שחורה מגרדת בטירוף, וזהו נראה לי. יש עוד משהו?
ילדה סוכר זה בייסיקלי הפיה -חתיכה- ורודה משכבר הימים עם המון ענבלי וצלצלי סוכריות פלוס הדפסה של אריזה של סוכר סוגת שהלוגו מקדימה שודרג "לילדה סוכר" חשבתי ללפף על הרגל שלה סרט אדום בנוסח לליפופ. רעיונות נוספים יתקבלו בברכה. אתמול היא כבר צייצה שהיא לא בטוחה שהיא רוצה את זה כל כך. גבולות בפורים אצלנו בבית זה לא משהו שאפשר להביא בהרצאות בית ספר להורים.
|
תוכן התגובה:
|
תגובות נוספות
|