לי אין שום סנטימנטים למפגשים משפחתיים וחגים בניהם. מצידי - הייתי מוותרת על כל זה, מצידי שלא יזמינו אותי ואם לא הייתי צריכה - גם לא הייתי טורחת. לצערי אין לי את הלוקסוס הזה, בעלי בא ממשפחה שזה חלק מאוד חשוב מהתנהלותה וכל ה"דבק" הזה - ארוחות שישי שאין להם סוף, ארוחות בערב חג ויום למחרת ועוד כל מיני אטרקציות מהסוג הזה - לא יגמר לעולם כנראה. למדתי לחיות עם זה אם כי לא קל לי. אז לשאלתך - בכלל לא היה מזיז לי. אבל אני בטוחה שיש כאלה שהיו עושות מזה עניין. ובטוח שיש כאלה שלא. עפי מה שכתבת - שקיים רקע לא פשוט - כנראה שזה חלק מהעניין ולא הארוע של ביטול בפני עצמו.
|
תוכן התגובה:
|