ממליצה לך לקרוא גם את חשבון להורים של פרופ' רון אהרוני (מבולטי "הצועקים" כנגד שיטת הבדידים ומקדמי שיטת סינגפור).
מאוד קריא ומענין. נותן מידע בסיסי לגבי תכניות הלימודים בבי"ס היסודי ומה 'דרישות הסף' מבחינת מוכנות טרם כניסה לכיתה א'.
אנחנו לא עבדנו בחוברות הללו (ואני לא ממש מכירה אותן לעומק), אלא עברנו לחוברות "חשבון בכיף" של לילי רבינוביץ (שהן מצויינות). דילגנו על הכרת המספרים (כי היא היתה מיותרת לגמד). הסיבה המרכזית לעבוד בחוברות היתה שיפור מיומנויות גרפו-מוטוריות (מכיוון שמבחינה חשבונית גם בשלב ההוא הגמד ידע יותר מהנדרש בחוברת). כך שההחלטה מאיפה להתחיל תלויה מאוד בירדן ובמטרת העבודה בחוברת (אם לקדם לימודית או לקדם את הרגלי העבודה וההתארגנות הכללית של ירדן). בכל מקרה ממליצה לך לארגן לו קלמר ובו ציוד בסיסי (עפרונות - יש מצוינים של חב' מאפד משולשים ודקים, שאינם מכבידים על היד והאחיזה בהם נוחה יותר, צבעים - לפלדע יש גירי שעוה משולשים נוחים וזולים, מספרים - פשוטות! בלי אטרקציות, דבק סטיק, סרגל פשוט ממתכת, הייתי מוסיפה שעון חול קטן - את שלנו "השאלנו" מאיזה משחק של קודקוד, מחק גדול ונוח לאחיזה, עפרונות צבעונים של חב' מוכרת כדי שיהיו באיכות סבירה ולא ישברו ממעט לחץ, מחדד "עם בית" לחידודים, כדי לא לרוץ לפח בכל פעם)
מכיוון שחלק מהענין אצל הגמד היה התארגנות עבדנו על "זמן" להוציא כל מה שצריך עד שהחול יאזל בשעון, כנ"ל לגבי משימה פשוטה לאחר הסבר (זו היתה אחת ממשימות הריפוי בעיסוק שקיבלנו - התמקדות ועמידה בזמן מוגבל)
|
תוכן התגובה:
|