ביקשתי מאישה נחמדה מאד, נופיה שמה, להתפלל על מאשה. אינני דתיה כלל אבל פעם קראתי על ניסוי מוזר: אנשים נוטים למות שהתפללו עליהם אנשים זרים ומרחוק,ומדתות שונות, כך שהחולים כלל לא היו מודעים לעניין, האריכו יותר ימים ומהלך מחלתם היה סוער פחות. לכן פניתי אל נופיה, אישה חרדית, שבטוב ליבה המיוחד, הסכימה לעשות משהו מאד לא מקובל, ולהתפלל לשלומה של כלבה- מאשה בת רוית. אני יודעת שהיא עשתה זאת מכל הלב ומרצון לעזור לי (אני משערת שאיננה מחבבת כלבים כלל ועיקר) אבל גם היא הצטערה מאד לשמוע, שאין כבר על מי להתפלל. מי יודע, אולי החודשים הנוספים שנקצבו למאשה שלי, היו גם בזכותה.
|
תוכן התגובה:
|