אצל בני שהיום הוא בן 2 , גם הוא מגיל שנה נהיה בעייתי מבחינת השינה בלילה , באמת לא ידעתי כבר מה לחשוב ולמה לייחס את זה , לפעמים באמת הוא לא הרגיש טוב וייחסתי את זה לשיניים ולבסוף הגעתי למסכנה ש-
1. הוא בודק את התגובות שלי , ומעדיף את אמא ליידו בלילה
2. יש לו פחדים של נטישה ( פחדים נורמליים שמופיעים בגיל הזה.
הייתי יושבת ליידו שעות בלילה , מחזיקה אותו בידיים וכשהיה נרדם הייתי מחזירה אותו למיטה , אך איך שרואשו היה נוגע במיטה הוא היה שוב מתעורר ורוצה על הידיים.
לאחר לילות קשים ללא שינה התייאשתי והתחלתי להביא אותו למיטה שלי ושל בעלי שישן איתנו בחדר השינה - זו טעות ששילמתי עליה אח"כ כי היה מאוד קשה להרגיל אותו לישון חזרה במיטה שלו.
בסביבות גיל ה- שנה ןשמונה חודשים קנינו לו מיטת נוער ( לא מיטת מעבר) והוא ברוך השם אהב את המיטה והסכים לישון עלייה. כמובן שבלילות הראשונים זה היה מאבק כוחות ביננו אך התעקשתי שישאר במיטה שלו ולא יבוא לישון איתנו והסברתי לו שעכשיו זה לילה וצריך לישון וגם אמא ואבא צריכים לישון.
הוא עד היום עושה לנו לפעמים בעיות בשינה אך אני מתעקשת איתו ולא מוותרת לו.עוד דבר שעוזר - יש לו דובי שהוא מחבק ונרדם איתו במיטה וזה עוזר לו לא לפחד.
עצתי לך היא לא לוותר , כמובן לבדוק אם יש לילד בעייה / מחלה / משהו אחר שמציק לו אבל אם הכל בסדר צריך להתעקש איתו שיישן במיטה שלו ובזמן הרצוי ( שילך לישוןב- 20:00 גג 21:00 ). זה כרוך בהתחלה בבכי רב וזה לא פשוט אבל חייבים ללמד אותו לישון בלילה.
בהצלחה !
|
תוכן התגובה:
|
