מה שהתכוונתי לתאר הוא למשל, זה שחוללתם שינוי גדול כמו ירידה במשקל, שגרמה לעלייה בבטחון העצמי ובערך העצמי, גרם לבעלך לעשות קרחת, עגיל, וגם לתקשר עם בנות. השינוי אצלו מעורר בך את הצורך לבדוק את עצמך. האם זה בסדר, את שואלת. אני מנסה לתאר תהליך של שינוי אצל אחד, שבהכרח יגרום לתזוזה אצל האחר. אם הוא לא היה משנה התנהגותו בעקבות הירידה במשקל, את לא היית מוצאת לנכון לבדוק מחדש את גבולותייך. זה תהליך חיובי ובונה, גם אם הוא מאיים לעתים. השאלה שלך היא קודם כל את עצמך. האם זה בסדר לך? ואם לא, למה לא? תנסי לחשוב על זה באופן חסר פניות, פתוח. האם את מוטרדת מהקשר עם הבחורה כפי שהוא כרגע או שזה מעורר בך חרדות לגבי מה עלול לקרות? לדעתי זה חשוב, כי הפחד הוא יועץ רע מאד. האם את סומכת עליו? האם את רוצה לסמוך עליו? ואם לא, מה מונע ממך לא לסמוך עליו? האם אלה חששותייך שלך או שיש בעברכם ארועים שמצדיקים חששות כאלה? שוב, אני זורקת לך שאלות בתקווה לעזור במשהו, ובלי שום אג'נדה נסתרת. סך הכל, אני רואה את מה שעובר עליכם כדבר חיובי במהותו, גם אם לא קל או קצת מפחיד. משהו כמו כאבי גדילה...
|
תוכן התגובה:
|
