תודה לכולכן! אכן, אני המאוכזבת מהדיונים הקודמים. משום מה, מכל מה שאני קוראת מכן מביא אותי לחשוב על מקורות ה"רוע". אכן, יכול להיות שאני חיה בגהנום. הרבה פעמים אני אכן מרגישה ככה. אבל אז בא עוד יום ואני קמה בבוקר עם מחר יום חדש בנוסח חלף עם הרוח.
אני חושבת כאן בקול: הדברים ההזוים שהוא עושה. האם הם נובעים מ"רוע"? ומה זה בעצם, מה זה "רוע"? האם באמת מגיע לי משהו יותר טוב? איך יודעים לשים את האצבע? איפה הקווים האדומים? לא יודעת. לא קיבלנו הרי עלון הסבר ברבנות עם הוראות ברורות.נראה לי שיכולת הסבל שלי התמתחה לה כמו בלון ענק והגמישות שלה אין לה סוף (או שיש?) לא יודעת . כרגע אני לא חושבת שיש הרבה אנשים בעולם שהם "רעים" ב"כוונה". ה"רוע" קורה איפשהו במרחב בין שני אנשים. קשה לי לחשוב שהוא עושה את הדברים מ"רוע". כי אם זה היה ככה באמת לא היה סיכוי ליחסים בינינו. סביר להניח שזה משהו שהוא עושה ואני קולטת.
הוא פועל כדי לשרוד בעולמו, כמו כולנו. גם אני בעצם. אולי זה הבעיה שלי וחלק מתסמונת האישה המוכה ובאיזשהו שלב הבלון יתפוצץ אבל לא נראה לי הגיוני.נראה לי שמשהו בסיסי בו פשוט מאוד מאוד מוגבל. על סף האוטיסטי, עד כדי כך. סוג של נכות ריגשית מהסוג הקשה. גם המשחקים המשפילים עם הילדים, גם כשהוא מכנה אותי בשם של הבת שלנו וכ' אז הפיתרון שלי (המפגר. מודה) הוא פשוט להיות איתו במינימום ממשק. מזמן כבר הפסקתי לצאת איתו לחברים משותפים כי יש לו יציאות שפשוט מביכות אותי. המגע איתו מכאיב לי, לא נעים לי. ההתנהגות ההימנעותית הזו לא טובה, זה ברור לי, אבל לא מצאתי פיתרון אחר. הוא מזלזל (כצפוי) בפסיכולוגים ומטפלים, כך שאין מה לדבר על טיפול זוגי יעיל למרות שאנחנו מקרה קלסי לטיפול. אולי באמת טיפול בשבילי יהיה טוב. אולי מטרה טובה מטיפול כזה תהיה להפנים מה זה קו אדום ומתי אני אמורה להפסיק את המשחק.יאללה אין לי כלים להבין מתי כואב לי. כל הזמן אני רק מכילה!
וגם אם ניפרד (אם לשים דברים על השולחן, בהתאם לכמה דברים שכתבתן לי כאן) הרי שאנחנו הורים לילדים ביחד והיחסים איתו יצטרכו להימשך. אני כבר שם. אין דרך החוצה.
אני חושבת שעמוק בפנים הוא גם יודע שיש לו בעיה עם העולם. יכול להיות מאוד שחלק מהבעיה הזו גורמת לזה שהוא לא מוצא עבודה. מה שבטוח זה שהוא מלא רגשי נחיתות ואני חושבת שבמערכת היחסים ביננו אני מתפקדת כשר החוץ, מתווכת בינו ובין העולם בהרבה בחינות.יש תחומים שהוא מצויין בהם, אלו הרשמיים/ השכלתניים (מסתבר שלא כל כך מצויין אם הוא מחוסר עבודה כל כך הרבה זמן).וזה לא שאני כזה גאון חברתי ותיקשורתי. יש לי את הבעיות שלי ואיתן אני מנסה להתמודד. התקופה האחרונה מאוד קשה לי ולכן אני מקטרת כאן. תודה למי שהחזיק מעמד עד כאן ותודה שאתן בכלל מתייחסות.
|
תוכן התגובה:
|
