נראה לי שהדרך הכי טובה להסביר למה עדיף לאוגר לחיות לבד - היא הדגמה כאילו הפוכה. אף אחד לא יגיד שבגלל ששועל, או חולד, או נחש, חי לבד - גם אדם צריך לחיות לבד, ובאותה מידה זו טעות לומר שבגלל שאדם חי בחברה אז סימן שגם אוגר זקוק לחברה.
אדם הוא יצור חברותי, זה ***הטבע*** שלו, לא משנה היכן הוא חי, בן כמה הוא, איך גידלו אותו - לפי ***הטבע*** שלו הוא ***זקוק*** לחברת בני מינו. זה לא ענין של חינוך או של אופי או העדפה אישית - זו תכונה בסיסית של היצור האנושי, הטבועה בנו משחר ההסטוריה. לכן לחיות בבדידות טוטאלית, לבד לבד לבד, זה פשוט מחרפן, אפשר פשוטו כמשמעו להשתגע (או להתחיל לנהל שיחות נפש עם כדורעף...).
אוגר - ***הטבע*** שלו הוא לחיות לבדו. הוא לא זקוק לחברת בני מינו, ובתקופות מסויימות הוא לא מסוגל להתמודד איתה - פשוט כך, כמו שאדם יתקשה מאוד להתמודד עם בדידות מוחלטת לאורך זמן. המקרה הכי נפוץ שזה מתבטא הוא בהמלטות. במצב הטבעי, זכר ונקבה חוברים רק לשם רבייה ואח"כ נפרדים שוב. בשבי - אם משאירים אותם יחד בעצם מונעים מהם לקיים את מה שהטבע שלהם מורה להם, ז"א להפרד אחרי ההזדווגות, ומכריחים אותם להפר את הכללים של המשחק שלהם (שהוא שונה מהמשחק האנושי!). ואז הנקבה נוטה לפגוע בזכר, למה? כי הנוכחות של עוד אוגר בוגר בשטח שלה כשהיא מטופלת בגורים - לא נמצאת במאגר המצבים שהיא יודעת להתמודד איתם. הזכר הזה לא אמור להיות שם, במצב נורמלי הוא לא היה שם. ואז היא נלחצת, מתבלבלת, נכנסת למצוקה נוראית (סטרס אקוטי) - והיא פוגעת בזכר, או בגורים, או בשניהם. במקרה כזה הבעיה לא באוגרת אלא במגדל שכפה עליה מצב שאין לה שום יכולת להתמודד איתו, היא לא אמורה לדעת להתמודד איתו כי בטבע הוא פשוט לא קורה.
מי שיכול לקחת על עצמו להפריד בין זכר ונקבה אחרי המלטה, להפריד גורים מהאמא וזה מזה בבגרותם (גיל חודש בערך), ולהחזיק אח"כ כמה כלובים נפרדים, שיילך על זה... או מי שאין לו ילד ויש לו לב עמיד ביותר, שיעשה את הניסוי. לדעתי להחזיק זוג אוגרים בוודאי זכר ונקבה, שיטפל בהם ילד, זה פשוט חבל על הילד ועל האוגרים, כי זו רק שאלה של זמן עד שמשהו ישתבש שם.
לילד אפשר בעצם לתת אותו הסבר בהמחשות יותר פשוטות - אתה מתאים לחיים ביבשה, אבל אם היה לך דג, לא היית מגדל אותו ביבשה למרות שזה מה שמתאים ***לך***, אלא במים כי זה מה שמתאים ***לו***. אז אצל דג קל לראות את זה כי רואים שבמקום רגליים יש סנפירים. לאוגר אין דרך להגיד לך שהוא מעדיף להיות לבד, אין לו איזה סימן מיוחד שאומר לך את זה כמו שהסנפיר אצל הדג אומר שהוא חיית מים... אבל כששני אוגרים כל הזמן רבים ונלחמים, זו הדרך שלהם להגיד לך שכל אחד מהם צריך מקום משלו.
וסתם הערה - לדעתי - עצם זה שלאנשים כל כך קשה להאמין שיש יצור כלשהו שמעדיף להיות לבדו, מוכיח כמה חזק טבוע בנו הצורך לחברה, עד שאנחנו פשוט לא מסוגלים לשער בכלל שישנם מינים שהם אוהבי בדידות. כי הרי עם הבדלים אחרים אנשים לא מתווכחים, אם מישהו יראה שאת מאכילה ארנב רק בירקות הוא לא יגיד לך - היי למה את לא נותנת לו סטייק את לא רואה שהוא עצוב... כמו שתמיד אומרים על בעל חיים שנמצא לבד (חוץ מאשר על נחשים, משום מה). בהצלחה בהסבר...
מאיה - תודה רבה על המזל טוב אני עדיין מתרגשת מזה כל יום מחדש :)
|
תוכן התגובה:
|