הקטנה שלי סובלת ממש מגיל חצי שנה כשעם כל חיסון המצב מחמיר בצורה משמעותית (כרגע עשינו הפסקה בחיסונים בגלל זה).
עשו לה צילום וראו באמת פוליפים מוגדלים מאד ואחרי ההחמרה האחרונה בה היא חטפה סטרידו ואז גם התנפחו לה השקדים בטירוף והיא התקשה מאד לנשום, הרופא שלח אותנו למעבדת שינה לבדוק אם צריך גם להוציא שקדים. אנחנו עדין מחכים לאישור של הקופה כדי לעשות זאת.
במשך הזמן הבנתי שיש המון דעות בקשר לניתוחים האלה. פעם הגישה היתה לנתח מהר וכיום מחכים כמה שניתן לפני שחותכים.
דבר נוסף - בעוד שאצלנו המצב היה חמור וכל מיני אנטיהיסטימינים ומייבשים למיניהם לא עזרו, אכן סטרפטוקוק שהתגלה במקרה (לא ראו סימנים בגרון והיא לא סבלה מכאבים או חום) וטופל באנטיביוטיקה התברר כמחולל חלק ניכר מהצרות. יומיים של אנטיביוטיקה והילדה חזרה לנשום (כל העולם ואשתו ירדו עלי שאני נותנת אנטיביוטיקה לילדה בלי חום וכבר הרגשתי אמא נוראית אבל הנה - הילדה השתפרה). הרופאה אמרה שאולי צריך יותר פעמים לבדוק סטרפ ושלפעמים הם גם מתיישבים באף ועושים שם צרות וסותמים.
עוד דבר - אנחנו מטופלים אצל מדקר וזה מאד עוזר. אמנם אחרי ההתקף האחרון זה לא עזר אבל לרוב זה עזר לייבש את הנזלת ובעוד שהגענו אליו לפני שנה כשהילדה ממש לא גדלה טוב ושברה את כל האחוזונים, הוא הביא אותה בחזרה לאחוזונים ולגדילה סבירה.
לדעתי האישית אם יש רופאת אא"ג שממליצה להימנע מניתוח הייתי נמנעת ומנסה את הדרכים שלה - מה יש להפסיד. אולי הרפואה האלטרנטיבית תוכל לתת תמיכה נוספת. אם שום דבר לא מצליח והילדה סובלת אז אולי כדאי ללכת לדעה נוספת - אבל רק של אא"ג.
בהצלחה
|
תוכן התגובה:
|
