רוצה לחזק אותך. חברה שלי היתה במצבך עם 4 הפלות ברצף ומצברוח באדמה. אבל היום היא חובקת בת שניה בת שנה עוד מעט. נסים זה כן מדבק. קשה לי לייעץ לך, כי אני יודעת כמה קשה להרפות ולהירגע ולהאמין. אבל למרות הקושי, זה הכיוון... ביוני שנה שעברה החלטתי לנוח חודש אחד. לא לספור ימים, אפילו לא לעשות סקס בזמן הביוץ. פשוט לנוח ואח"כ להחליט אולי לעשות צעד אחר. אולי צילום רחם, אולי משהו אלטרנטיבי. כמובן, הפוריות שלי ושל זוגי יצאה מצויינת וכביכול לא נראתה בעיה פיזיולוגית. אחרי המנוחה בת החודש, ביולי דאשתקד - נקלט ההריון. ספונטאני לגמרי. אני זוכרת שבחודש הזה הבנתי, שייתכן שזה לא יילך. שתהיה לי רק ילדה אחת. ובאורח פלא, ואולי בגלל התהליך הכואב שעברתי אחרי לידת בתי הראשונה, הבנתי שידעתי דברים גרועים מאלה, ויכולתי לפתע להשלים עם הרעיון. שתהיה לי בת אחת. ושאני לא אמות מזה ולא אתעקש להביט על חצי הכוס הריקה. ואז בא ההריון המבורך והיום אני מחבקת את מיתר הקטנטנה והמושלמת... לו הייתי מגיעה למקום של לעשות משהו אקטיבי בעד ההריון (מעבר לתהליך הנפשי), הייתי בוחרת בדמיון מודרך/NLP / היפנוזה. שאלי בפורום של עדי ברן המופלאה. מנסיון שלי שנים - זה פלא. טוב, הקטנה תובעת ציצי. שיהיה בהצלחה ענקית.
|
תוכן התגובה:
|