תראי בארץ באמת היה וכל הזמן, ויש הוראה מפורשת ואוי ואבוי אם עושים משהו נגד ההוראה הזו , שאין להוציא ילדים עם כינים מהלימודים.
היום מעבר לים, אוי ואבוי לילד שנחמה קטנה בכלל חושבת לעשות פיקניק על הראש שלו, עפים לעשרה ימים הביתה ולא חוזרים בלי פתק מרופא (לא פחות) ואכן, אין כינים בבית הספר ובגנים.
אבל.... אני חושבת שאחרי שזכיתי לשלוח ילדים ולעבוד בשתי קצוות הקיצוניות האלה, יש אמצע: מכתבים להורים, הודעה בית ספרית, תזכורות, אם יש גורמים בודדים אז שיחה של המחנכת, יועצת, מנהלת (וכן בדיסקרטיות). אם עדיין יש עניין יש פיקוח, משרד בריאות ועוד ועוד. לשלוח חוזרים מפורטים להורים: חפיפה + סירוק (אגב רק פעמיים ביום ממש יעיף את הכינים/ביצים), כיבוס (כן 2 ביולוגיות מוסמכת הודיעה לי שהן יודעות לחיות יפה לפחות 48 שעות ללא ראש, כלומר מצעים ומגבות, לא ברור לי איך אבל מסתבר שכן).
מאחלת לך בריאות ואורך רוח ותשקיעי בסרקל ומסרקים ומברשות טובות, קוקיות/סיכות, וכן תפני לבית הספר בנחישות וברגישות. בהצלחה
|
תוכן התגובה:
|