גם אני פעם רציתי לטפל בשורש הבעיה. ואז גיליתי שיש כל מיי בעיות. ושהן משתנות. וגם שהפניות הרגשית שלי לטפל בהן משתנה. לפעמים אני מצליחה להדחיק ולדחוף פנימה לחצים ולהימשך אחרי שגרת החיים. לפעים בוער בעצמותי לטפל עכשיו. לפעמים יש לי את האנרגיות לתת לטיפול ולפעמים אני רוצה רק לקבל. עם השנים הבנתי שיש לי אישיות כזאת קצת חרדתית וקצת קיצונית לטוב ולרע. הבנתי שחשוב לי להתמיד עם יוגה ולהשתדל לעשות מדיטציות והרפיות ושההשפעה של אלו היא לטווח הארוך והיא מאד חזקה. מעבר לכך אין לי את הסבלנות ואת הכסף לטיפול אצל המדקר או הרפלקסולוגית לאורך זמן. למעשה גם המדקר בדרך כלל קובע פגישה או כמה פגישות בהתאם למה שנראה לו ואז או שממשיך עם צמחים או שאנחנו נפרדים לבינתיים. זה מרגיש לי מאד נכון. אני חושבת שחשוב להיות עם היד על הדופק ולנסות לחפש תמיד מה אנחנו יכולות לעשות עבור עצמנו אבל לא ללכת באופן גורף אחרי דבר אחד גם כשלפעמים הוא מרגיש לא נכון.
|
תוכן התגובה:
|