 |
 |
|
| פורום | השבוע | אינדקס | אופנה | יוגה | גברים וצירים | היום שאחרי | הצילו צירים | תזונה | מאמרים | חדשות | ראשי |
| 28/5/2009 06:58 | תמרה | מאת: |
| המניע העיקרי אינו איךשההורים האחרים מסתכלים על הילד שלך | כותרת: | |
|
אלא הילד שלך - ובראש ובראשונה לא הנזק שנגרם/יגרם לו מאיך שההורים/הילדים האחרים יתפסו אותו אלא המקור להתנהגות הזו - בניית החוסן הנפשי שלו בצורה איכותית ועמידה לחיים לבוא, היכולת בשביל עצמו של להכיל מצבים שפוקדים אותו ובקיצור להפסיק להתערער מדברים שאינם מצידיקים זאת. כשהמוטיב הוא לשפר את הילד כדי שהחברה תראה אותו בעין יפה יותר את גם מעבירה מסר כזה בצורה כזו או אחרת לילד. אה וזה אכן מה שאת עושה כפי שסיפרת. את מסבירה לו שילדים לא ירצו לשחק איתו וכו'. נראה לי שאי אפשר לצפות מילד בן 6 וחצי שמאבד שליטה על עצמו שלא יאבד אותו כי זה מזיק להנהלות החברתית שלו. מכירה די מבוגרים שזה בלבד לא יספיק להם כדי להצליח ליצור שינוי אצל עצמם...... הילד נניח אולי חסון גבוה וחזק םיזית אך יש לו חולשה אנרגטית בתחום הנפשי. לא יודעת למה. ואולי אל הכל שלישי בכך. שי משהוא בריא מאד להחצין את התסכולים והכעסים שלך ומכירה כמה אנשים מבוגרים :)... שיש להם אולכוס נוראי כי הם לא יודעים לעשות את זה. את החולשה הזו את כאמא דואגת רוצה לחזק לו. הלוא מי שחזק מאד מבתוכו אומר חד וחלק ובקצרה את מה שלא מתאים לו/מכעיס אותו וכו' ולא צריך להפרק בשביל זה. את לדעתי צריכה לפתוח בתהליך של הקשבה עמוקה ומעקרב עמוק לאחר הסימפטומים. כשרוצים לשפר תופעה צריך לבחון אותה כדי ללמוד מה היא בדיוק. כמו כן בגיל הזה יש את כל חוגי אומנות הלחימה שמאד מתאימים. אני מכירה מורה בת"א במלמד אחד על אחד ואז יש לזה גם אפקט טיפולי. אני יודעת על מה את מדברת. גם לבן שלי יש מזה קצת. לא יודעת אם כאלו מימדים. ואני לא מרגישה שהחברה דוחה אותו. אבל ברגע ההתקף :) ש!! - פעם היה הרבה הרבה יותר מפורק מאשר יכול להיות היום - כולם היו נאלמים דום מההלם:) הכוונה לילדים. אני חושבת שהוא התחזק וכיום זה יכול להיות כעס גדול אבל לא התפרקות טוטאלית. לגבי הגננת - לא יודעת מה הרקע שלך איתה עד היום. אם החזקת ממנה וכו' . אם כן, לא הייתי ממהרת להכניס אותה לרשימה השחורה. אלא דוקא להתעניין במחשבה ואיתה איך זה שהיא לא עשתה מזה עניין עד כה ואיך היא רואה את זה. הגננת שלנו אף פעם לא עשתה ענין בילד מתפרק אלא טיפלה בזה כפי שהיא מצאה לנכון. ולאו דוקא הילד שלי. יש עוד סוגי התפרקויות במהלך שעות גן. חוץ מזה את היית שם וזה אולי השפיע מאד על ההתנהלות שלו. את לא יודעת אם ככה זה קורה או היה קורה אם את לא שם. אני מקווה שהבנת מה שניסיתי מרצון טוב וכוונות טובות בלבד לומר! כי כוונתי היתה לעזור כמובן. אני לא כותבת הרבה אבל כיש נושא שנוגע לי במיוחד אני מתיישבת...:) בברכה וחג שמח, תמרה |
תוכן התגובה: | |
תגובות נוספות
| 26/5/2009 18:35 | להתייעץ עם מישהו מבחוץ - אסנת |  |
| 26/5/2009 21:01 | אסנת, תודה על התתייחסות - אמא לילד כזה | |
| 26/5/2009 21:27 | גדול עלי לייעץ לך, - אוריתה | |
| 26/5/2009 23:29 | שם שאולי רלוונטי - שפירית | |
| 26/5/2009 23:50 | אין לי עצה מלבד לפנות לטיפול, כפי שהציעו לך, רק לומר... - ע.פ. | |
| 27/5/2009 11:36 | לצערי לא מכירה באזור שלך - אסנת | |
| 27/5/2009 23:31 | סליחה שלא הגבתי עד כה, המחשב שלי קרס - אמא לילד כזה | |