לא כתבת על עצמך מספיק. יש לך ילדים, באיזה גילאים וכו',
מבחינת הריון בגיל הזה פרופר - אז כן זה הרבה יותר עייף, אם את הולכת על זה, זה הולך עם חבילת ויתורים עצמיים ומשפחתיים באשר לתיפקוד שלך. הורדת ציפיות לאפס, שמשם את יכולה רק להיות מופתעת לטובה.
אני אישית ילדתי 2 ילדים מעל גיל 40, ובחרתי בלידת בית בלידות האלה, מכיוון שלא ראיתי את עצמי כיולדת בסיכון (אף שלפי הספר כך היו מתייחסים אלי בבי"ח). אלו היו הריונות בתוך רצף של הריונות שהתחיל בגיל 21 והתאפיינו בלידות פשוטות ובריאות. לכן העדפתי להביא הביתה מיילדת שמכירה אותי, על פני כניסה לנהלי בית חולים.
על המתיקות שבסוף צריך לדבר או מיותר?
אבל כן בכנות אפשר להוסיף שלפעמים זה לא רק ההריון והלידה. לפעמים אני מרגישה שהילד הזה הוא מעל לכוחותיי. (בלידה שלו המיילדת שאלה אותי בלחש: תגידי, הוא האחרון? אמרתי לה: הוא אחד אחרי האחרון) לפעמים תחושה באמת מיציתי את הקטע הזה של הנידנודים, ההיצמדות אלי וכו...
|
תוכן התגובה:
|
