לשוני דבקה לחכי. מזל שזה בכתב... ברגע הראשון תקפה אותי פולניות זולה, בנוסח "מה, אפשר לחשוב מה כתבתי..." אבל אני כן מבינה. אני חושבת. או רוצה להאמין. כתבתי לך מהלב האדום שלי עצמי, ואולי לכן זה נגע בך (וגם אולי בא בעיתוי מתאים?). על כל פנים - עומדת מאחורי כל מילה. כתיבתך היא עונג צרוף, בפרט לי, שיודעת להנות ולהעריך את המילה הכתובה. התוכן וגם הסגנון - משקפים את נשמתך. אין אפשרות אחרת. כל זה שלך, מגיע לך. שימחתיני עד מאד מאד!
|
תוכן התגובה:
|