מכאן ועד לעשות את זה הלכה למעשה... אצלי אין שום מצב. אני לא בנויה לזה, וגם קשה לי להסכים לזה. מאד התחברתי לאמירה שכדי שלא יהיו סיבוכים, צריך להיות לגמרי לגמרי עם גישה חיובית. אני יודעת מנסיון, שכשהחיבור למקום הרוחני חזק כל כך, זה גם אפשרי, ונכון. אבל לסמוך על עצמי עד כדי כך? אין לי שום יכולת כזו. לו הסרט היה נעשה כאמנות, הייתי נהנית ממנו הרבה יותר. בלי כחל וסרק. כאן, לא יכולתי שלא להרהר בעולל הרך שלא נעטף ביציאה מן המים, ולחשוב על מיתרי שלי, שנולדה בחדר טבעי בלניאדו, ועם כל העטיפות שהיתה צריכה, בסוף ירד חום גופה וחיממו אותה בתנור... זה הפחיד אותי וכיווצ'ץ לי את הלב.
|
תוכן התגובה:
|