ואני יודעת כי חיפשתי.. גם אני אמא ללא-ישננית-מקצועית, וכשנטרפנו לגמרי מהסיפור הזה חיפשנו וגילינו שאין חומר כזה, וגילינו עוד כמה תובנות שאני כותבת פה, אולי משהו ידבר אליך: 1. המצב מאוד השתפר כשהעברנו אותה מהמטפלת למשפחתון. אני לא יודעת מה הסיבה אבל אולי זה צירוף של מטפלת שלא התאימה לה (אולי היה מתח ביניהן? לא יודעת, זה היה בגיל שנה וחצי ובגיל הזה הן לא מספרות) ושל חוסר פעילות ועודף שינה במשך היום. מאז המעבר למשפחתון היא ישנה לילה שלם (וכמי שקמה פעמים - שלוש בכל לילה במשך שנה וחצי, זה שיפור אדיר). 2. מאז חלפה כמעט שנה, שבה היו חודשים רבים שבהם היא שכבה במיטה, שרה ופטפטה כל ערב מתשע עד אחת עשרה. לפני כמה חודשים התייעצתי עם דר' אבי שדה (חוקר שינה אצל ילדים ומחבר הספר "לישון כמו תינוק" או משהו כזה) והוא אמר חד וחלק - יש ילדים שצריכים פחות שעות שינה, ואם היא הולכת לישון מאוחר אולי זה מה שהיא צריכה (ואנחנו צריכים להפסיק להילחם ולהילחץ מזה). כשנהיה חם (והיא כנראה עייפה יותר) היא התחילה להירדם מוקדם יותר (ולקום עם הציפורים). בקיצור, תנסי להפסיק להילחם בה ולהתחיל לזרום איתה, ומצד שני לא להילחץ- היא תישן. כמובן שכדאי לשמור על כל ה"כללים" הרגילים - שגרת השכבה, חדר לבד, שקט ומאוורר וכו'. אם את צריכה חיזוקים, תבואי לפה, נתמוך זו בזו ונקיים "צרת רבים"...
|
תוכן התגובה:
|