ואני שמחה שהתחלת ללכת לטיפול. תני לזה צ'אנס. נשמע שיש הרבה נושאים שאת צריכה לעבד (התאונה עם הבנות, הילדות הקשה שלך, ועוד) ואני חושבת שברגע שתבררי לעצמך את הדברים האלה, יהיה לך יותר קל.
לגבי המצב הכללי, אני מצאתי שמה שעוזר לי לצאת מהתקופות הקשות זה כשיש לי מטרה מול העיניים, אבל לא סתם משהו באוויר, אלא משהו קונקרטי: מטרה שאת רוצה להגיע אליה בסוף (למשל מקצוע). מה שכן, כדאי לעשות תחקיר מעמיק לפני שאת מחליטה על כיוון מקצועי שמתאים לך: לדבר עם אנשים שעובדים במקצוע הזה, לברר לעומק מה קורה ביומיום של העבודה, וכו', כדי שלא תופתעי ותתאכזבי שוב.
ברגע שהחלטת על כיוון, את צריכה לעשות רשימה מסודרת של השלבים בדרך לשם: מה צריך ללמוד? כמה זמן זה לוקח? באיזו שנה תסיימי את הלימודים? וכו'. אולי את יכולה לבנות את הרשימה יחד עם הפסיכולוגית. ואז צריך לברר עם בעלך איך להסתדר מבחינה כלכלית, שמירה על הבנות, וכו'.
אני באמת חושבת שברגע שתרגישי שאת חותרת לקראת מטרה שאת רוצה, זה ימלא אותך כוח - וזה יתן לך גם את הכוח הדרוש לדאוג לבנות. וגם יתן דוגמא טובה לבת הגדולה שלך, של מוטיבציה ועשייה.
אני יודעת שזה לא קל לטפס מתוך המצב השקוע שאת נמצאת בו, אבל תאמיני לי שזה אפשרי!! שיהיה לך המון הצלחה...
|
תוכן התגובה:
|
