בעלי לא טס לחודש, אבל נמצא בחו"ל 50% מהזמן. בערך שבוע בארץ ושבוע בחו"ל, למרות שלרוב חוזר לסופשבוע.
אני מנסה לגייס עזרה ככל הניתן וגם עם העזרה לא קל. שלושה ילדים, מליון הסעות לחוגים, שעורים ומבחנים, אבל למדתי להסתגל.
אמא שלי עוזרת לי אחה"צ ועד עכשיו גם בבקרים כי הקטנצ'יק איתי בבית (וזה משתנה ביום ראשון הקרוב).
לאחרונה, לפני הטיסה לתאילנד, אמא שלי טסה לחו"ל לשבועיים ופתאום נותרתי ללא עזרה. אז מה עושים? לוקחים עזרה בכסף. גם אם קשה כלכלית, אני חושבת שניתן לוותר על משהו אחר ולקחת עזרה. הסתייעתי בבייביסיטר שלקחה את הקטנים יותר לגן השעשועים כל יום, שיחקה איתם פה, שמרה עליהם כשהלכתי לסופר וכו'. זה מאוד הקל על החיים.
כשהחצי בחו"ל אני גם מתחילה את הכנות הערב יותר מוקדם והילדים יודעים שאין מה להתווכח בעניין הזה.
מקלחות, אוכל ולמיטה. מצידי שישכבו שעה במיטה יקראו או יראו טלויזיה, אבל אני זקוקה לשקט שלי מוקדם ככל האפשר.
מאחלת לך שתחזיקי מעמד ובשבתות תהיי סביב חברים ומשפחה, כי זה הקטע הקשה. עבורי בלכ אופן.
|
תוכן התגובה:
|
