קשה לי להגיב מהכעס שאני מרגישה - איזו חוצפה! באיזו זכות התייחסו אליכם ככה. וכמו שאמרה אותי - דווקא מפני שכביכול "לא קרה שום דבר" זה כל כך מכעיס ומרתיח. הלידה שלך מחזירה אותי לאותם שני ביקורים אומללים באותו בית החולים למעקב הריון עודף בהריון הראשון - לפני יותר מ 6 שנים אבל אותו היחס. גם, כביכול, לא קרה כלום: הגעתי, עשיתי מוניטור, אולטרסאונד, בדיקת רופא והלכתי הביתה. אבל איך שזה קרה - הסרוב לתת לבעלי להיות לידי, ההתעלמות המוחלטת ממני ומחששותי, השיחה הערה של המיילדות על החוויות מריקודי עם אתמול בלילה במקום לומר לי איזו מילה טובה ומה זאת אומרת המוניטור לא בסדר, הרופאה שלא סיפקה יותר מדי מידע או הרגעה ורק התעניינה בפרטים רכילותיים לגבי הרופא שלי (או ליתר דיוק סיפקה אותם למיילדות, ממני עדיין התעלמו לחלוטין), הבדיקה המכאיבה והמשפילה על ידי רופא אחר, ממנה יצאתי בדמעות ובהכרזה שלשם - אני לא חוזרת, גם אם אגסס על מפתן בית החולים, אעדיף להגיע למקום אחר. והזמן עובר, הם משפצים את החדרים, נותנים למחלקה שמות מפוצצים, עושים סיורים יחצ"ניים, והיחס - אותו היחס כמו אז. מתי זה כבר ישתנה?!
|
תוכן התגובה:
|