|
20/9/2009 01:27
|
ריש
|
מאת:
|
|
עברנו ניתוח בגיל שנתים
|
כותרת:
|
אמנם אשך טמיר ולא שקדים, אבל ה%$ דומה. לפני הניתוח הסברנו לילד שנסע למרפאה גדולה שם יטפלו בו. הילד בבית בחר בחית פלסטיק (למשחק) בצורת ג'ירף שנכנסה איתו לחדר הניתוח. הסברנו לו שאנחנו לא אוכלים לפני הביקור במרפאה. בשל גילו התור שנקבע היה ל7 בבוקר, כך שהנסיעה היתה בשלב חצי שינה מבחינתו. ההתנגדות העיקרית היתה בלבישת הפיז'מה שלא היתה לרוחו, אחרי שהאיש לבש חלוק מיוחד הם שיחקו בתחפושות וזה עבר סביר. הוא לקח איתו את הגי'רף והמרדים שיחק איתו עד שנרדם (עם המסכה) ואז האיש יצא.
החלק הקשה היה ההתעוררות. בכי וקול שלא נשמע "כמו עצמו", ערבוב של מציאות ודמיון. חוטים וצינורות מחוברים לילד... תוסיפי לזה עייפות, מחסור בסוכרים ומתח שלנו והקוקטייל הזה הוא תענוג מפוקפק מאוד (אני סיימתי את זה על המיטה הצמודה לו, אחרי שהתעלפתי קלות, וכך גם האיש נכנס כדי לשמור על שנינו...)
חשובה לא פחות מההתארגנות עם הילד - ההתארגנות שלכם. דאגו לסנדוויצים ותרמוס קפה כי סביר שלא תאכלו יחד עם הילדה לפני הניתוח ותוך כדי בהמתנה אין סבלנות לקפוץ להביא משו אכיל.
|
תוכן התגובה:
|
תגובות נוספות
|