חשוב שתתמידי עם הטיפול עבורו, זה ייתן לו ביטחון ומקום להוציא את אשר על ליבו בדרכים ששמורות למטפלים.. אני שומעת עד היום את הבן שלי במשחקי הדמיון שלו עם בובות או מכוניות מדמה את אחת מהן לאבא שלו ואומר כל מיני משפטים כמו "לא אבא..אל תלך.. תישאר כאן אנחנו צריכים אותך..." וכד'. הפצע לא יגליד לצערי אבל ההתמודדות תיהיה אחרת עם הזמן.נטישה של אחד ההורים היא הפצע הכי כואב שיכול לקרות לילד ואם אבא שלו לא אחד שיכול להבין את זה או לא אחד שיכול להיות קשוב לעניין אז באמת הכי חשוב שאת תהיי הדמות הבטוחה עבורו ותעטפי אותו בבטחון שאת תמיד תהיי שם עבורו. אולי הפסיכולוגית תוכל לנסות לדבר עם הגרוש שלך ולשכנע אותו לבוא לאיזו פגישה? שלפחות ישמע למה הוא גורם ואולי זה יזיז לו משהו (לא שאצלי זה עזר..) אצלי לשמחתי הכרתי את בעלי הנוכחי שנתן לבן שלי פי עשר מאבא שלו הביולוגי וממש עשה לו חוויה מתקנת.אבל זו חצי נחמה כי אבא זה אבא ותמיד תיהיה הכמיהה לאהבה שלו. אולי אם יש בסביבתכם גבר סמכותי כמו למשל אבא שלך או אח שלך שיכול לנסות להעניק לו בטחון של גבר..אולי? אבל חשוב שלא תפגיני רחמים כלפיו שהוא מרגיש בזאת אלא שממך ירגיש רק אהבה וביטחון ותמיד תשתדלי לדבר איתו על הנושא הזה כעל משהו שלא קרה באשמתו ושמותר לו להיות עצוב או לכעוס, תדגישי את זה שזו לא אשמתו שאבא שלו לא בא אליו כי ילדים נוטים לחשוב כך בברירת מחדל שלהם. אני בהתחלה הייתי אפילו מגנה על אביו ומתרצת עבורו תירוצים לחוסר נוכחות שלו עד שיום אחד מאסתי בזה גם כי מאוד כעסתי עליו וגם כי הרגשתי שהבן שלי לא טיפש ופשוט אמרתי לו שהוא יכול לצלצל לאבא ולומר לו שהוא כועס עליו ולשאול אותו למה הוא לא מגיע ושלא יחשוש לעשות זאת כי את תהיי שם עבורו וזה באמת עזר קצת, הוא צלצל אליו ושחרר עליו קיטור וקיבל תשובות אמנם לא מספקות אבל לפחות שמע את זה מאבא שלו ולא ממני והרגשתי שאחרי כן הוא כבר עשה את השיקולים שלו ופשוט החליט להוריד מסך כדי לא להיפגע ממנו שנית. את יכולה גם לנסות להיעזר בפקידת סעד, איני יודעת מה ההסכם משמורת שלכם אבל אצלי כדי להגיע להסכם משמורת בית המשפט עירב פקידת סעד כי אני טענתי בפניהם שהאב אינו מגיע ושבני סובל מכך ולכן רציתי משמורת בלעדית עליו. בית המשפט מחוייב לערב פקידת סעד והיא באמת יצרה קשר עימנו ובזכותה חודש הקשר עם אביו. אמנם זה לקח לבן שלי הרבה זמן להסכים אבל היום יש בינהם איזשהו קשר פעם פעמיים בחודש.. אבל אני רואה שהוא עדיין חסר אמונה כלפיו למרות אהבתו התמידית לאביו, כשהוא מבריז הוא כבר מגיב שונה. הוא הרבה יותר מחוסן, וכמובן שיש לו את בעלי לצידו שנותן לו פי אלף יותר. יקירה, זה לא פשוט וזה קשר שילווה אותו לנצח ועם כל הכאב את פשוט צריכה רק להיות שם עבורו כשיכאב לו וכמובן לנסות להגן עליו כמה שאפשר ממשחקי רגש של אביו אם יש כאלו. אשמח לעזור לך ככל שאוכל!
נוני
|
תוכן התגובה:
|
