ונראה משום מה (לא מבינה איך זה משתלם לו...) שגם לא בוער לו לעשות. גם לי כרגע "לא בוער" אם כי היילתי שמחה שזה היה כבר מאחורינו.
הוא *רוצה* שיהיה כתוב משמורת משותפת אבל אני לא מסכימה ועל זה נסב ויכוח.
אינני מגבילה אותו כלל כלל וכלל בביקורים אצל הילדים או בלקחת אותם מתי שהוא רוצה וכולי.
בכלל לא.
אבל אני פשוט חוששת מ"משמורת משותפת" כי המסוגלות ההורית שלו לא ממש בשמיים (פשוט ככה) וכי הוא מאד מאד אגוצנטרי (תמיד היה.... אבל זה קיבל פיצוי מזה שהוא היה חתיך וחמוד ;) )והוא בהחלט יכול (טוב נו, באופן תאורטי, אבל אין לי כרגע דוגמא מעשית) להשאיר את הילדים לבד במדבר בלי מים אם הוא יראה בקצה השני שלו בחורה משתזפת בלי חלק עליון ;) או משחק מחשב מרתק
ונראה לי שה"משמורת המשותפת" זה כדי להרשים (את המשפחה, את החברים ואת החברה החדשה או משהו כזה) ונראה לי גם כדי לשלם בסופו של דבר מעט מאד מאד מזונות ( גם ככה הוא ממש נותן לי מינימום כרגע)
השורה התחתונה : אין לי בעיה עם הביקורים שלו ואין לי בעיה עם ההסכם - שיהיה הוגן וכו', ואין לי אפילו בעיה לקבל מזונות נמוכים יחסית עבור הילדים (אני המפרנסת העיקרית) - יש לי בעיה רק עם הברזות וכאלה.
תודה על העצות
מישהי יודעת האם אני חייבת להסכים למשמורת משותפת או בעצם : האם אני יכולה להטיל וטו על משמורת משותפת וזהו (ככה שזה ל יהפוך בכלל לנושא לויכוח - כי אני באמת לעולם לא אסכים)?
|
תוכן התגובה:
|
