יגור, קודם כל תודה על כמה שנים של תובנות ומיילים עם תשובות מושקעות. שנית, תודה על המייל הבהחלט מובן הזה. דווקא העובדה שכסטודנט לרפואה בחרת "לרדת אל העם" היא אינה מובנת מאליה. אחדים מחברי הטובים הם קולגות שלך ולא פעם מתגלעות מחלוקות האם רופא/ה "מקצועי" צריך גם יחסי אנוש סבירים או די להיות "הברקה" קלינית. אני מאסכולת בני האדם, כאמא לא פעם נאלצתי להתקל ברופאים שהיו שם דבר בתחומם אבל סובלנים גדולים להורים טרוטי עיניים הם לא היו. עצם הבחירה במקצוע כפוי הטובה והלא מתגמל (כספית) היא סוג של נס, עצם הבחירה להתערות בפורום העוסק בבטן הרכה (תרתי משמע...) היא בחירה ראויה להערכה. אני שוב מודה לך, ושמחה בשביל הפציינטים שלך, שזכו. לא נותר לי אלא להצטער שאני מאיזור חיוג אחר:)
|
תוכן התגובה:
|