עברתי סיטואציה דומה מאוד בשנה שעברה עם הבת שלי, גם בתל אביב, כולל מקרים חמורים כמו חניקה שלה על ידי הילד ועוד. לא יודעת מה המקרה בגן הספציפי, אבל אצלי היה לי ברור מהר מאוד שהגננות חסרות אונים אל מול המצב ולא חיכיתי אף רגע לפני שפניתי לעיריה, הן למפקחת על הגן, הן ליועצת שמלווה את הגן,והן לרינה עידן שהייתה אז ראש מחלקת גנים (עכשיו כבר לא). הודעתי להם באופן חד משמעי שהטיפול במצב אינו מספק ואם לא ימצא מיד פתרון לשלומה הפיזי של הילדה (ליווי צמוד, למשל) לא רק שאוציא את הילדה מן הגן תוך כדי הטיפול במצב, אלא שהם צפויים לקבל ממני תביעה נזיקית על לגבי מה שכבר ארע. את כל זה עשיתי גם בטלפון וגם בכתב, בדואר רשום.
שיהיה ברור, אני לא חושבת שזה הפתרון לגבי כל מצב, אך במקרה של ילד שידוע שהוא בעייתי אך לא מטפלים במצב בגלל חשש מההורים אן סתם אדישות, לדעתי יש מקום בהחלט לפנות הלאה ומהר. אצלינו היה כשל מוחלט בטיפול ברמת הגן לאורך זמן, ורק הפניה הלאה שיפרה את המצב. הייתי מבררת בגן איך קורה שכל זה מתרחש בלי דיווח אליך, בודקת אם נעשתה כבר פניה מהגן אל הורי הילד ואם יועצת הגן מטפלת בו כבר, זה בתור שלב ראשון. אני ממש לא מקבלת את התפיסה הרווחת בהרבה גנים שישי להשלים עם רמה כזו של אלימות בשביל שקט תעשייתי במערכת. גם לילד שלך וגם לילד האלים מגיע שיטפלו במצב, לטובת כולם.
מקווה שיהיה שיפור מהיר, ומבינה את המצוקה.
|
תוכן התגובה:
|
